Page 55 - חוברת על״ה 21
P. 55

‫"ָָּתנּו ַַרָָּבַַנן‪ֵֵ :‬אין ְמְ ַַעְּבְִרִ ין ֶֶאת ַַהָָּׁשָָנה ֶֶאָ ָּלא ְּבְ יֹום‪ְ ,‬וְִאִ ם ִעִ יְּבְ רּו ָָה‬        ‫זריחת הירח מעל ירושלים צילום‪ :‬דוידי ורדי‪ ,‬מתוך אתר פיקיויק‬
‫ַַּבַ ַּלְיְָלה – ֵֵאיָָנּה ְמְ עּוֶֶּב ֶֶרת‪ .‬וֵאֵ ין ְְמ ַַק ְְּדִ ִׁשין ֶאֶ ת ַַהֹחֶֹדֶׁש ֶאֶָ ָּלא ַַּבּיֹום‪,‬‬
‫ְוְִאִ ם ִקִ יְּדְׁשּוהּו ַַּבַ ַּלְיְָלה – ֵֵאינֹו ְמְ קּו ָָּדׁש‪ָָ .‬אַַמר ַַרב ַַאָָּבא‪ַַ :‬מאי‬                       ‫המצווה הראשונה שבני ישראל קיבלו כעם צפונה בפסוק‪:‬‬
‫ְקְָָרא‪ִּ' :‬תְִקְ עּו ַַבֹ ֹח ֶֶדׁש ׁשֹו ָָפר ַַּבֵ ֵּכ ֶֶסה ְלְ יֹום ַַחֵֵּגנּו'‪ֵֵ .‬איֶֶזהּו ַַחג‬                     ‫"ַַהֹ ֹח ֶֶדׁש ַַהֶֶּזה ָָלֶֶכם ראׁש ֳֳח ָָדׁשים רִ אׁשֹון הּוא ָָלֶֶכם לחְדְׁשי‬
‫ֶ ֶׁשַַהֹ ֹח ֶֶדׁש ִמְִתְַ ַּכֶֶּסה ּבֹו? ֱֱה ֵֵוי אֹו ֵֵמר‪ֶֶ :‬זה ֹ ֹראׁש ַַהָָּׁשָָנה‪ּ .‬וְכְִתִ יב‪ִּ' :‬כִ י‬           ‫ַַהָָּׁשֽֽנה" (שמות יב‪ ,‬ב)‪ .‬לכאורה אין כאן דבר מלבד ציון‬
‫ֹחֹק ְלְִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל הּוא ִמְִׁשְָ ָּפט ֵֵלאֹלֵֵהי ַַי ֲֲעֹ ֹקב'‪ָָ .‬מה ִמְִׁשְָ ָּפט ַַּבּיֹום –‬                  ‫מועד והכתרת חודש ניסן כראשון לכל חודשי השנה‪ .‬אלא‬
                                                                                                                       ‫שמכאן למדו חכמי ישראל את מצוות קידוש החודש‪.‬‬
                   ‫ַַאף ִקִ יּדּוׁש ַַהֹ ֹח ֶֶדׁש ְּבְ יֹום" (סנהדרין יא ע"ב)‪.‬‬                                         ‫סיבות רבות נתנו חכמינו לעובדה שדווקא מצווה זו ניתנה‬

‫כדי לקדש את החודש‪ ,‬נדרשה עדותם של שני עדים‬                                                                                         ‫ראשונה לעמנו המתגבש‪ .‬אנו נביא שתיים מהן‪:‬‬
‫מהימנים‪ .‬מאחר שהתעורר חשש שאדם שטרח ועלה‬
‫לירושלים להעיד וגילה שקדמו לו כבר די עדים לא יטרח‬                                                                      ‫	•האחת משום שהיא מצווה להיות שותפים עם השם‬
‫לבוא להעיד בפעם הבאה‪ ,‬עודדו את העדים בכך שהתקינו‬                                                                       ‫בניהול העולם‪" :‬מצוה זו קדמה לכל מצוה אחרת‬
‫להם סעודות דשנות ויצרו אווירה של שמחת חג ושל‬                                                                           ‫הקשורה ביציאת מצרים‪ ,‬כיון שמצוה זו מראה יותר‬
‫קדושה‪ .‬לצורך עדות על מולד הלבנה‪ ,‬התירו חכמים אף‬                                                                        ‫מכל את ההנהגה החדשה בבריאה‪ .‬בה מסר הקב"ה את‬
‫לחלל שבת‪ .‬העדים היו מתקבלים בשמחה ובכבוד רב‪.‬‬                                                                           ‫הנהגת הבריאה לעם ישראל‪ ,‬והם שיקבעו מהו קודש‬
‫מאחר שלא תמיד היו העדים מהימנים‪ ,‬אם על פי תומם‬                                                                         ‫ומהו חול‪ ,‬מתי קדוש הזמן ומתי אינו קדוש‪ ,‬ומכאן‬
‫אם במזיד (כדי לשבש את מועדי החגים)‪ ,‬היו הדיינים‬                                                                        ‫ואילך התחילה תקופה חדשה ע"י הנהגת עם ישראל‪,‬‬
‫חוקרים את העדים ואף משתמשים בהמחשות כדי לברר‬                                                                           ‫שההנהגה היא מלמטה למעלה כיון שהיא תלויה‬
‫מה בדיוק ראו‪ ,‬כפי שמסופר במסכת ראש השנה‪ַַ" :‬מְתְִנִ י׳‬                                                                 ‫במעשיהם של ישראל‪ ,‬ולאור מעשיהם מנהיג הקב"ה‬
‫ְּדְ מּות צּורֹות ְלְ ָָבָָנה ָָהיּו לֹו ְלְַַרָָּבן ַַּגְמְִלִ י ֵֵאל ְּבְ ַַטְבְ ָָלא ּוְבְ כֹו ֶֶתל‬                 ‫את הבריאה בכללותה ואת עם ישראל בפרט" ("שפתי‬
‫ַַּב ֲֲעִלִָ ָּייתֹו‪ֶׁ ֶ ,‬שָָּבֶֶהן ַַמְרְ ֶֶאה ֶֶאת ַַהֶֶהְדְ יֹוטֹות‪ ,‬וְ אֹו ֵֵמר‪ֲֲ :‬הָָכֶֶזה ָָרִאִ י ָָת‬
                                                                                                                                                       ‫חיים"‪ ,‬הרב חיים פרידלנדר)‪.‬‬
                                  ‫אֹו ָ ָּכ ֶֶזה" (ראש השנה כד ע"א)‪.‬‬
                                                                                                                       ‫	 •האחרת היא משום שיש בה מסר של התחדשות‬
    ‫את ימי החודש ואת החודשים‪ ,‬נצטוו בני‬                                                                                ‫תמידית‪" :‬קידוש החודש היהודי הוא אפוא מוסד‪,‬‬
    ‫ישראל לספור לפי מופעי הירח‪ .‬אבל את‬                                                                                 ‫שתכליתו עבור ישראל‪ :‬חידוש נעורים רוחני ומוסרי‪,‬‬
    ‫החגים החשובים‪ ,‬את שלושת הרגלים‪:‬‬                                                                                    ‫אליו יחתור תמיד לבקרים‪ ,‬ועדיו יגיע על ידי שובו‬
    ‫פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪ ,‬נצטוו לחוג בעונת‬                                                                               ‫להתוועד עם א‪-‬לוהיו [‪ ]...‬ולכן ניצב מוסד זה בפתח‬
    ‫השנה המתאימה‪ .‬ומאחר שלוח הירח מפגר‬
    ‫אחרי לוח השמש‪ ,‬נדרש לבצע התאמה‬                                                                                                 ‫בנייננו הלאומי" (רש"ר הירש לשמות יב‪ ,‬א)‪.‬‬
    ‫ביניהם על ידי עיבור השנה והוספת חודש‬
    ‫אדר אחת לכשלוש שנים‪ ,‬וכך לגשר על‬                                                                                   ‫החודש החדש הוכרז על ידי בית דין של שלושה דיינים‪,‬‬
    ‫הפער שנוצר ולחגוג את הפסח בעונת‬                                                                                    ‫שקבע את מועדו על פי עדים שהגיעו להעיד בפניו שראו‬
                                                                                                                       ‫את מולד הלבנה‪'" .‬החדש הזה לכם'‪ ,‬למה אמר הקדוש‬
                         ‫האביב‬                                                                                         ‫ברוך הוא למשה ולאהרן? לפי שקדוש החודש בשלשה‪.‬‬
                                                                                                                       ‫כשבקש הקדוש ברוך הוא לקדש את החודש אמר הקדוש‬
‫רק בית דין של ארץ ישראל הוסמך לקדש את החודש‬                                                                            ‫ברוך הוא למשה ולאהרן אני ואתם נקדש את החודש"‬
‫משום שהזמן המקודש הקובע הוא זמן ארץ ישראל‪ .‬מכאן‬
‫שהיה צורך למצוא דרך להעביר את ההודעה על קידוש‬                                                                                                                          ‫(שמות רבה טו‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫החודש לגולה ובמיוחד לבבל‪ .‬מאחר שהדרך ארוכה‪,‬‬
‫ניסו למצוא דרכי תקשורת יעילים‪ ,‬והשתמשו בתחילה‬                                                                          ‫אף על פי שעם הזמן למדו חכמינו לחשב את הזמנים‪,‬‬
                                                                                                                       ‫ולמעשה לא היה צורך אמיתי בעדים‪ ,‬ייחסו חכמי ישראל‬
                                                          ‫במשואות‪:‬‬                                                     ‫חשיבות עצומה לקידוש החודש על פי עדים משום שראו‬
                                                                                                                       ‫בכך מצווה מדאורייתא‪ .‬זה היה לדעתם הפירוש האמיתי‬
‫ֵ ֵּכי ַַצד ָָהיּו ַַמִּׂשִ יִאִ ין ַַמּׂשּואֹות‪ְ ,‬מְִבִ יִאִ ין ְּכְ ֻֻלְנְָָסאֹות ֶ ֶׁשל ֶֶא ֶֶרז‬                    ‫והמלא של הפסוק הקצר בספר שמות‪ :‬המצווה הראשונה‬
‫ֲֲא ֻֻרִּכִ ין ְוְָָקִנִ ים ַַו ֲֲע ֵֵצי ֶ ֶׁשֶֶמן ּוְנְֹעֹ ֶֶרת ֶ ֶׁשל ִּפְִׁשְ ָָּתן וְ כֹוֵֵרְך ִּבְִמְִׁשִ יָָחה‪,‬‬
‫וְ עֹו ֶֶלה ְלְֹ ֹראׁש ָָהָָהר ּו ַַמִּצִ ית ָָּבֶֶהן ֶֶאת ָָהאּור ּומֹוִלִ יְך ּו ֵֵמִבִ יא‬                                                                                ‫שקיבלנו כעם‪.‬‬
‫ּו ַַמ ֲֲעֶֶלה ּומֹוִרִ יד ַַעד ֶ ֶׁשהּוא רֹו ֶֶאה ֶֶאת ֲֲח ֵֵברֹו ֶ ֶׁשהּוא עֹוֶֶׂשה‬
‫ֵֵכן ְּבְֹ ֹראׁש ָָהָָהר ַַהֵֵּׁשִנִ י‪ְ ,‬וְ ֵֵכן ְּבְֹ ֹראׁש ָָהָָהר ַַהְּׁשְִלִ יִׁשִ י‪ּ :‬ו ֵֵמ ַַאיִ ן‬
‫ָָהיּו ַַמִּׂשִ יִאִ ין ַַמּׂשּואֹות‪ֵֵ ,‬מַַהר ַַהִִּמְׁשְ ָָחה ְלְ ַַסְרְְטְ ָָבא‪ּ ,‬וִמִַַּסְרְְטְ ָָבא‬
‫ִלְִגְ רֹוִפִ יָָנא‪ּ ,‬וִמְִּגְ רֹוִפִ יָָנא ְלְ ַַחְו ְָָרן‪ּ ,‬ו ֵֵמַַחְו ְָָרן ְלְ ֵֵבית ִּבְִלְִּתִ ין‪,‬‬

‫‪55‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60