Page 56 - חוברת על״ה 21

‫בית הדין מתקבל ומחייב בשמיים ובארץ‪ ,‬גם אם שגו‬ ‫ּוִמִֵֵּבית ִּבְִלְִּתִ ין לא ָָזזּו ִמִָָּׁשם‪ֶֶ ,‬אָ ָּלא מֹוִלִ יְך ּו ֵֵמִבִ יא ּו ַַמ ֲֲעֶֶלה‬
‫הדיינים‪ .‬הגמרא במסכת ראש השנה מספרת על מחלוקת‬ ‫ּומֹוִרִ יד ַַעד ֶ ֶׁשָָה ָָיה רֹו ֶֶאה ָָכל ַַהּגֹו ָָלה ְלְ ָָפָָניו ִּכְִמְ דּוַַרת ָָה ֵֵאׁש‬
‫על קידוש החודש בין רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל‪,‬‬
‫שהיה נשיא הסנהדרין‪ :‬רבי יהושע סבר כי העדים‬ ‫(ראש השנה ב‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫שקיבל רבן גמליאל היו עדי שקר‪ ,‬ולכן ההכרזה על ראש‬
‫השנה) א' בתשרי) מקורה בטעות‪ .‬כאשר שמע זאת רבן‬ ‫כדי לקדש את החודש‪ ,‬נדרשה עדותם של‬
‫גמליאל הנשיא‪ ,‬שלח לו הודעה‪" :‬גוזר אני עליך שתבוא‬ ‫שני עדים מהימנים‪ .‬מאחר שהתעורר חשש‬
‫אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות‬ ‫שאדם שטרח ועלה לירושלים להעיד וגילה‬
‫בחשבונך‪ ".‬לאחר שרבי עקיבא ורבי דוסא בן הרכינס‬ ‫שקדמו לו כבר די עדים לא יטרח לבוא‬
‫שכנעוהו שעליו להישמע לרבן גמליאל גם אם אכן מדובר‬ ‫להעיד בפעם הבאה‪ ,‬עודדו את העדים‬
‫בטעות‪" ,‬נטל מקלו ומעותיו בידו‪ ,‬והלך ליבנה אצל רבן‬ ‫בכך שהתקינו להם סעודות דשנות ויצרו‬
‫גמליאל‪ ,‬ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו‪".‬‬ ‫אווירה של שמחת חג ושל קדושה‪ .‬לצורך‬
‫כאשר ראה אותו רבן גמליאל‪ ,‬אמר לו‪" :‬בוא בשלום‪ ,‬רבי‬ ‫עדות על מולד הלבנה‪ ,‬התירו חכמים אף‬
‫ותלמידי‪ ,‬רבי בחכמה‪ ,‬ותלמידי שקבלת את דבריי" (ראש‬ ‫לחלל שבת‪ .‬העדים היו מתקבלים בשמחה‬

‫השנה ב‪ ,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ ‫ובכבוד רב‬
‫עם ישראל קיבל על עצמו את האחריות להיות שותף‬
‫להשם בקביעת הזמן ולנהל את הזמן הקדוש בין בקודש‬ ‫המשואה הראשונה הייתה מורמת בירושלים‪ ,‬על הר‬
‫בין בחול‪ .‬קיבלנו על עצמנו לחגוג ולקבל בשמחה את‬ ‫הזיתים‪ .‬כדי שתיראה בסרטבה שבבקעת הירדן‪ ,‬היה‬
‫תחילתו של כל חודש חדש‪ ,‬לציין את התחדשות הלבנה‬ ‫משיא המשואה מעלה ומוריד אותה ומזיז ימינה ושמאלה‬
‫ולהתחדש כמוה‪ .‬אנו מצווים ללמוד ממחזורי הלבנה‬ ‫עד שראה משואה נדלקת בסרטבה וגם היא עולה ויורדת‬
‫הזורחת ומתמעטת וחוזרת וזורחת‪ ,‬וכמוה להתחדש‬ ‫ונעה ימינה ושמאלה‪ .‬איש סרטבה המשיך לסמן מעלה‬
‫תמידית‪ .‬להחזיק בתקווה ובנכונות לטוב ולעשיית טוב‬ ‫ומטה‪ ,‬ימינה ושמאלה עד שראה את המשואה של גרופינא‬
‫אף כשנדמה לנו כי רב החושך‪ ,‬ממש כפי שקורה בסוף‬ ‫(ככל הנראה כוכב הירדן) נדלקת‪ .‬זו זיהתה את המשואה‬
‫כל חודש‪ .‬אז‪ ,‬כשהחושך גובר‪ ,‬לדעת כי זו העת לצפות‬ ‫שהודלקה בחוורן שבחורן (רמת הגולן)‪ ,‬ואחריה הודלקה‬
‫אל השמיים ולחפש סימן לאותו סהר דקיק שמעיד על‬ ‫משואה בבית בילתין‪ ,‬שהייתה נקודה גבוהה בגבול‬
‫קרן אור ראשונה של שינוי ושל התחדשות‪ ,‬קרן שתלך‬ ‫המדבר הסורי הצופה על בבל‪ .‬משואת בית בילתין דלקה‬
‫ותגביר את אורה בכל ערב בהתאם למופע הלבנה‪ ,‬שילך‬
‫ויתמלא עד ט"ו בחודש‪ .‬ואז‪ ,‬בעת שהשמש תשקע‪ ,‬ירח‬ ‫עד שראו משואות רבות דולקות בכל גולת בבל‪.‬‬

‫מלא יעלה במזרח‪.‬‬ ‫"ָָּברִ אׁשֹוָָנה ָָהיּו ַַמִּׂשִ יִאִ ין ַַמּׂשּואֹות‪ִ .‬מִֶֶּׁשִּקְִלְְקְ לּו ַַהּכּוִתִ ים‪,‬‬
‫ִהְִתְִקִ ינּו ֶ ֶׁשּיְ הּו ְׁשְ לּוִחִ ין יֹוְצְִאִ ין" (שם שם)‪.‬‬
‫ליקוי ירח מעל כפר מעש‬
‫צילום‪ :‬יואב בן דור‪ ,‬מתוך אתר פיקיויקי‬ ‫מאחר שהשומרונים ניסו לשבש את העברת המסר על ידי‬
‫הדלקת משואות שלא בזמנן‪ ,‬ומחשש שמסרים שגויים‬
‫יעברו לגולה‪ ,‬הופסק הנוהג של המשואות והתקינו‬

‫שהמסר יעבור על ידי שליחים‪.‬‬

‫בבית המקדש‪ ,‬נהגו להעלות בכל יום את קורבן התמיד‪,‬‬
‫כבש אחד בבוקר וכבש נוסף בין הערביים‪ .‬בשבתות‪,‬‬
‫בחגים ובראשי חודשים‪ ,‬היו מוסיפים קורבנות על קורבן‬
‫התמיד‪ ,‬לכן הייתה חשיבות רבה לדיוק של לוח השנה‪.‬‬
‫מתוספת הקורבנות בראש חודש אפשר להבין כי ראש‬
‫חודש הוא במעמד של חג או של שבת‪ .‬עם זאת‪ ,‬פסקו‬

‫חכמים שלא תהיה שביתה ממלאכה בראשי חודשים‪.‬‬

‫משחרב בית המקדש‪ ,‬החליפו התפילות את הקורבנות‪.‬‬
‫כנגד תמיד של בוקר‪ ,‬נתקנה תפילת שחרית; וכנגד תמיד‬
‫של בין הערביים‪ ,‬הותקנה תפילת מנחה‪ .‬תפילת מוסף‪,‬‬
‫שאנו מתפללים בשבתות‪ ,‬בחגים ובראשי חודשים‪ ,‬היא‬

‫כנגד הקורבנות הנוספים שנהגו במועדים אלה‪.‬‬

‫עם כל החשיבות של קידוש החודש‪ ,‬נמסרה משימה זו‬
‫לבית דין של מטה‪ ,‬בית דין של בני אדם‪ .‬גזר דינו של‬

‫‪56‬‬