Page 80 - dig_all
P. 80

‫מהאתרים היהודיים בעיר כבר הושמדו ונהרסו‪ .‬אחת הדוגמאות הבולטות למחיקת‬
‫הסממנים היהודיים היא איטום שקעי המזוזות בבתי היהודים‪ ,‬זריקת ע ֵרמות זבל‬
‫על אתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬וניתוץ מצבות כמו מצבת הקדוש יהושע סלומה הי"ד‪,‬‬

                                          ‫שנרצח בידי מחבלים בקסבה של חברון‪.‬‬

‫בהקשר זה חשוב להזכיר את 'הוועדה לשיקום חברון'‪ .‬במכתב ההכרזה על הקמת‬
‫הוועדה נכתב כך‪" :‬בניסיון לשמור על התרבות של חברון כעיר ערבית אסלאמית‬
‫וכדי להציל את העיר העתיקה מהחמדנות של המתנחלים היהודיים‪ ,‬גובשה‪,‬‬

                        ‫בהוראת הנשיא אבו מאזן‪ ,‬הקמת הוועדה לשיקום חברון"‪.‬‬

‫מאז הקמתה‪ ,‬באמצעות תקציבי ענק ממדינות כמו גרמניה‪ ,‬ספרד‪ ,‬סעודיה‪ ,‬צרפת‪,‬‬
‫שוודיה וכוויית‪ ,‬בונה ומשפצת הוועדה תשע מאות מבנים‪ ,‬המאכלסים כארבעת‬
‫אלפים וחמש מאות נפש‪ ,‬כדי להציף את אזור היישוב היהודי ואת דרכי הגישה אליו‬
‫באוכלוסייה ערבית עוינת (הכוונה לערבים בעלי עבר בפעילות טרור ובפעילות‬
‫עוינת)‪ .‬ערבים אלה מקבלים דירה והטבות שונות‪ ,‬כמו ביטוח רפואי חינם ומענק‬
‫חודשי של חמש מאות דולרים מארגוני סיוע בינלאומיים‪ ,‬כדי ליצור טבעת חנק‬
‫סביב היישוב היהודי בחברון‪ .‬בבית משפחת לוי‪ ,‬אשר בפתחו חריץ מזוזה בולט‬
‫המעיד על היהודים שהתגוררו בו‪ ,‬בנתה 'הוועדה לשיקום חברון' קיר בטון ואכלסה‬

                                                                ‫שם משפחה ערבית‪.‬‬

‫נקודה מעוררת מחשבה בעניין 'הוועדה לשיקום חברון' היא העובדה שמנהליה‬
‫הבכירים הם עלי רזאל וחאלד קוואסמה‪ ,‬מראשי משפחת הטרור המזוהה עם‬
‫החמאס‪ .‬בני חמולת קוואסמה היו מעורבים בפיגועים רבים‪ ,‬ביניהם גם חטיפתם‬

    ‫ורציחתם של שלושת הנערים גיל‪-‬עד שאער‪ ,‬נפתלי פרנקל ואייל יפרח הי"ד‪.‬‬

‫האם ניתן להפנות אצבע מאשימה אל הוועדה לשיקום חברון בעניין עקירת‬
‫'משקוף המנורות' וגניבתו? ובכן‪ ,‬על רקע הצהרת היסוד של מטרות הוועדה ברור‬
‫שלא ניתן לשלול את הדבר‪ ,‬בין אם נעשה באופן ישיר ובין אם באופן עקיף –‬

                       ‫באמצעות הסתה ועידוד להפיכת העיר לערבית אסלאמית‪.‬‬

‫העדות הקדומה ביותר הידועה לנו ל'משקוף המנורות' היא בפרסום של החוקר‬
‫אדוארד אטקינסון‪ ,42‬שסייר ברחובות חברון‬
‫בשנת תרט"ז (‪ .)1856‬אטקינסון ראה את‬
‫המשקוף המיוחד‪ ,‬שרטט אותו במחברת‬
‫הרישומים שלו‪ ,‬ועשרים ושתיים שנה לאחר‬
‫מכן פרסם את תגליתו בביטאון 'הקרן הבריטית‬
‫לחקירת ארץ הקודש'‪ .‬הוא העיר שם שמקורו‬

                ‫‪ .42‬אדוארד אטקינסון‪ ,‬ממנהלי ‪ Leeds Philosophical and Literary Society‬בין השנים ‪.1886-1885‬‬

                                                                   ‫‪ | 80‬חברון שוברת שתיקה‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85