Page 298 - Step and repeat document 1
P. 298

‫בין ארגנטינה ואורוגוואי — אם נרצה‪ ,‬במרחב המדמה פות‬
                  ‫שפנימיותו הנוזלית‪ ,‬מבשרת על צמא למגע‪.‬‬

‫בערב אחר קיימתי שיחת ווטסאפ עם אריאנה הרוויץ ודיברנו‬
‫על תשוקות וארוטיקה‪ .‬גילוי נאות‪ :‬תקופה מסוימת בחיים‬
‫הפרטיים שלה ושלי היתה דומה וסמוכה עד כדי כך‪ ,‬שלדבר על‬
‫תקופה אחת פירושו לדבר על האחרת‪ .‬מכאן שאנחנו משוחחים‬
‫כבר כמה שנים אותה השיחה‪ .‬אני מודה שהפעם ניצלתי את‬
‫זרימת המשפטים (גדלנו באותה שכונה והתחנכנו על אותן‬
‫הנוירוזות הטיפוסיות לקהילה היהודית האשכנזית החילונית‬
‫ברחובות הללו) כדי להציע לאריאנה לכתוב סיפור בדיוני עם‬
‫מרכיבי השיחה‪ .‬התעקשתי כל כך שתוך ימים ספורים הגיע‬
‫אלי "החזיר"‪ ,‬הסיפור הקצר הראשון שאריאנה כתבה אי־פעם‪.‬‬
‫ומאותו הרגע‪ ,‬הכותבת של "תמות‪ ,‬אהובי" נרתמה למשימה‪:‬‬
‫החלה לקרוא סיפורים ששלחתי לה‪ ,‬ואף להציע לכמה מן‬
‫הסופרות האהובות עליה לכתוב יצירה מיוחדת לקובץ שלנו‪.‬‬
‫מתוך החומרים החדשים שהגיעו כעבור חודש קראנו את‬

                ‫הפנינים של גבריאלה פונסה ודניאלה אלסיבר‪.‬‬
‫באותם ימים ולילות של קריאה הבנתי כמה דברים‪ :‬למשל‪,‬‬
‫שבעצם יש בי צורך לדון על חוויות או תחושות מהשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬או ממהלך החיים‪ ,‬באמצעות כתיבה ספרותית‪.‬‬
‫ואולי החוויות או התחושות הללו משותפות גם לכם? שאלתי‬
‫את עצמי באלו אופנים אמנות השימוש בשפה יכולה לשקף‬
‫הלך רוח נפשי‪ ,‬תשוקות ארוטיות או נוירוזות חושניות‪ .‬ובין‬
‫התהיות הללו‪ ,‬הבנתי את החסך העצום בסופרות שהיה בעשייתי‬

                                             ‫וביוזמותי עד אז‪.‬‬

                                      ‫‪298‬‬
   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303