Page 293 - Step and repeat document 1
P. 293
מזדיינת"" :אם יש חור ,העניין הוא למלא אותו ,אבל החור היה
יכול להיות במקום אחר ,נגיש יותר ,במרפק למשל ,"...מה
שמזכיר את המשפט ההוא של ניטשה (1900־ ,)1844שאמר
ש"האדם סובל קשות כל כך בעולם זה ,ולכן הוא ראה עצמו
מחויב להמציא את הצחוק".
יש הומור גם בתשוקה של "סולם לוטה" ,שבו כריסטינה
פרי רוסי ,כשהיא מתאהבת בגוף של בת זוגה ,אומרת
לפסיכואנליטיקאית שלה שהיא מתאהבת בגופים" :לפחות
הגופים הם מוחשיים ,אפשר לראות אותם ,להלביש אותם,
יש להם ריח ,הם נרקבים ,מייללים ,נוהמים ,מושכים,
מרתקים"...
ונינה קולג'ובני הופכת אותנו לשותפים ליצירה בפשטות
הסיפור שלה "בחורה של קיץ" .ופלור מונפורט מוציאה מאתנו
חיוך ב"אקפולקו" כשהיא כותבת "בני זוג עצובים הם שלב
בחיים ,אבל הם אלה שנופלים בחלקי "...בהמשך היא כותבת:
"פבלו ואני היינו שוכבים ונאחזים זה בזה בלי מאמץ ובלי רוך,
בטחנו בשגרה ...ללא פחד אני מעבירה את היד שלי על הגב
הנטוי שלה ואנחנו שוב פורצות בצחוק".
הקוראים — בדומה לי — ימצאו אצל המחברות ואצל
הדמויות בסיפורים ישויות מן העולם הזה שעשויות להוות
מושא לאהבה .בקריאה הזאת אנחנו בודדים פחות .היא כוללת
הבטחות לאהבה ,כמו אצל כריסטינה פרי רוסי ב"בלילה,
הגשם" ,שהאירוניה שלה הופכת את המיטה שלה לחפירות
הגנה ואת תשוקתה לאהוב לכדי הימור" :הלילה לא את ולא אני
בודדות ,אני מבטיחה לך ,תבטיחי לי ,נהיה יחד".
293
