Page 290 - Step and repeat document 1

‫ונכנעת‪ ,‬בניסיון שלה לחפש משמעות במציאות‪ ,‬ניסיון שפלומה‬
‫לופס ססטרה לא מצליחה בו‪ :‬לא מוצאת אותו כאפשרי ואומרת‬
‫לנו‪" ,‬כמעט מתוך ייאוש צלצלתי שוב בכוח רב יותר בדלת‬
‫האיש המקשיב‪ .‬שום דבר‪ :"...‬ב"היסוסים" היא יוצרת מהריק‬
‫יצירה שלמה‪ .‬לעתים ה ִקרבה‪ ,‬הִריק‪ ,‬גם הזרות‪ ,‬לובשים צורה‬
‫של שאלה‪ ,‬שאנחנו יודעים שטומנת בחובה תמיד תשובה‪ ,‬כמו‬
‫בסטירה הצפויה של הגיבורה של "מה שמעולם לא היינו"‬
‫של מרגריטה גארסיה רובאיו‪ ,‬שמוקיעה "איזו מחויבות? זה‬
‫היה ברור‪ ,‬לא? מה? איילין נעצרה‪ ,‬הניחה ידיים על המותניים‬
‫והביטה ברצפה ‪ ...‬היא התקרבה אליו ושילבה את זרועותיה‪:‬‬
‫אתה לא יכול לטעון שהפסקנו להיות מה שמעולם לא היינו‪"...‬‬
‫הקריצות של המחברות‪ ,‬ברגעים מסוימים‪ ,‬הפכו אותי‬
‫לשותפה להתכחשויות שלהן‪ ,‬מתוך ידיעה שלנוכח כישלון‬
‫השפה הן מותירות את הסימנים שיהפכו בהמשך למאפיינים‬
‫סימפטומטיים‪ .‬אותה המחברת‪ ,‬פלומה פרס ססטרה‪ ,‬אומרת‬
‫ב"האורחת"‪" :‬מצד שני‪ ,‬הדבר שגיליתי בהמשך לא הוסיף לי‬

‫ידע; מה שכן‪ ,‬הוא הותיר אותי מסומנת‪"...‬‬
‫ובנוגע לידע‪ ,‬נראה שחולייטה בליפלד ב"שדרות ריוודוויה‬
‫‪ "5000‬יודעת רק "‪...‬שבדצמבר מזדיינים‪ .‬הפעילות מתחילה‬
‫פחות או יותר בספטמבר ולקראת סוף נובמבר כבר כמעט לא‬

‫נשארים אנשים שלא נדבקו בה‪"...‬‬
‫גבריאלה פונסה‪ ,‬ב"פראמו"‪ ,‬למול האמת הזאת‪ ,‬הנאמרת‬
‫תמיד למחצה‪ ,‬מעדיפה שהמסע שלה יהיה בדיוני‪ ,‬ועל כן אנו‬
‫קוראים‪" :‬אז אני חושבת שיותר טוב שלא יהיה איזון‪ ,‬שכל‬
‫הסיפורים יהיו כוזבים וכל הנופים אכזריים‪ .‬שלעולם לא תהיה‬

‫‪290‬‬