Page 287 - Step and repeat document 1
P. 287
— ידע זה כוח .קראת את מקלוהן? הוא מהתקופה שלך —
הודיעה לה הבחורה.
— מה נראה לך שהתקופה שלי? — היא שאלה מתוך רוגז.
— זאת של פוקו ,רולאן בארת ,דרידה וכל אלה.
— אמרת לי שלא המשכת לאוניברסיטה.
— אבל קראתי אותם .ברפרוף אמנם ,אבל קראתי אותם .אני
אוהבת לקרוא .גם אם אני לא מבינה אותם .הם מדברים יותר
מדי ,את לא חושבת? אני מתכוונת :הם הולכים סחור־סחור .או
שזה כי הם צרפתים?
— נראה לי שזה בגלל זה — צחקה היא.
— כמו הקולנוע הצרפתי — היא אמרה — אף פעם לא קורה
שום דבר .הם איטיים נורא .עושים מהלכים איטיים ,לא פותחים
את הפה ,לא אומרים שום דבר ,גם העיניים שלהם לא אומרות
יותר מדי ...נראה להם שזה עומק?
— ובעינייך ,מה זה עומק? — היא אתגרה אותה.
הבחורה השתתקה .היא ניסתה להתבונן קדימה ,אבל היה
חשוך מדי.
היא הביטה בעיניה .לפתע הביטה בה הבחורה בבהירות
ובכנות .היא הניחה את אחת מידיה על היד שאחזה בהגה .היא
לחצה עליה ברכות .היא היתה חמימה ,למרות הרטיבות והקור.
— זה העומק — היא אמרה והביטה בה בריכוז.
היא התבלבלה .היא חשה מבולבלת .היא לא ידעה מה לעשות
ומה לומר.
הבחורה לחצה חזק יותר את היד שאחזה בהגה .היא נתנה לה
נשיקה חמימה על הלחי.
287
