Page 282 - Step and repeat document 1
P. 282

‫— הלך לי טוב עם שפות כשהייתי בלימודים — היא העירה‪.‬‬
                                     ‫— את כבר לא לומדת?‬

                ‫— כן‪ ,‬אני כבר לא לומדת — ציינה הבחורה‪.‬‬
‫היא חשבה שהכי טוב יהיה לא להמשיך בכיוון הזה‪ .‬היא‬
‫ראתה לפי הבעת הפנים של הבחורה שהנושא הזה מכעיס אותה‪.‬‬
‫— אני יכולה להישאר הלילה אצלך בבית? — היא שאלה‬

                                                       ‫לפתע‪.‬‬
      ‫השאלה הפתיעה אותה כל כך שהיא סובבה את ההגה‪.‬‬
      ‫— ולמה את רוצה להישאר אצלי בבית? — היא חקרה‪.‬‬
‫— זה לא שאני רוצה — היא אמרה — אני לא יודעת לאן ללכת‬
‫ואין לי כסף למלון‪ .‬מחר אני אתקשר לחברות שלי מטלפון‬

               ‫ציבורי‪ .‬אחת מהן תיתן לי להישאר בחדר שלה‪.‬‬
‫— תתקשרי לאחת מהחברות שלך מהנייד שלי — היא הציעה‬

        ‫לה — או לאחד מהחברים שלך‪ ,‬זה ממש לא משנה לי‪.‬‬
                                           ‫הבחורה היססה‪.‬‬

                                    ‫— הן לא יענו — אמרה‪.‬‬
            ‫— הן לא חברות שלך? — היא שאלה בחשדנות‪.‬‬
‫— ונראה לך שמישהי מהחברות שלי תענה לשיחה ממספר‬
‫שהיא לא מכירה? מנצלים את זה שאת עונה לשיחה ותוקעים‬
‫לך פרסומות בלי סוף‪ ,‬ואחר כך תופסים את המספר שלך‬

                      ‫ומשתמשים בו בשביל העסקים שלהם‪...‬‬
‫— כשנגיע לעיר אני אתן לך כמה מטבעות ותתקשרי מטלפון‬

                                         ‫ציבורי — אמרה היא‪.‬‬
‫— בסדר — היא השיבה — אני מבינה שאת לא רוצה שאני‬
‫אהיה הלילה בבית שלך‪ .‬את לא מכירה אותי‪ ,‬את בטח חושבת‬

                                      ‫‪282‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287