Page 277 - Step and repeat document 1
P. 277
התנופף ברוח ,והיא עוררה רושם של עגמומיות ואומץ גם יחד.
המראה הזה נגע ללבה.
היא האירה אותה בפנסי הרכב ועצרה אותו תוך פתיחת הדלת
(מבול קטן הזדרז להיכנס ,כאילו מדובר בתיבת נוח) ללא מילים
ובמחווה נחושה.
הבחורה עלתה בזריזות ההולמת את עשרים שנותיה ,אם
אמנם כבר הגיעה לגיל הזה .היא לא דוממה את המנוע לפני כן,
וכעת חידשה את הנסיעה והדליקה את האורות הגבוהים.
— תודה — אמרה הבחורה והתיישבה מימינה .היא היתה
ספוגה מים .היא לבשה חצאית קצרה ושחורה מעור ,כך נדמה
לה ,גרביוני הניילון הרטובים שלה היו קרועים ,החולצה האדומה
נטפה מים ,השערות הארוכות הרטובות נאספו והקווצות
הפרועות ירדו על כתפיה.
— איזה לילה — אמרה היא — מזל שראיתי אותך .עוד היית
עלולה להישאר שם רטובה כל הלילה בלי שאף אחד יאסוף אותך.
— אוף ,הלך לי הנייד .ברגע שהקטנטנים האלה נרטבים
אפשר לשכוח מהם .הם לא יודעים לשחות .הם לא צפים .הם
מתמלאים מים ומתים — היא ענתה.
אף שהיתה רטובה לגמרי היה לה ריח של משהו ,היא לא
ממש ידעה של מה .של חשיש אולי ,ושל אלכוהול ,או של
איזשהו זבל מהסוג הזה.
היא הביטה בריכוז קדימה ,אבל עכשיו נסעה במהירות נמוכה
יותר מפני שרצתה להימנע מכל תאונה :מעכשיו היא אחראית
לבחורה.
— לאן את נוסעת? — שאלה אותה .היא לא התכוונה לשאול
277
