Page 280 - Step and repeat document 1
P. 280

‫זה לא שהוא התאבד וזרק את עצמו למים‪ .‬הטלפון שלי הוא‬
                       ‫טלפון נטען ולא נשארו לי יותר שיחות‪.‬‬

‫— ומה עשית שם באמצע הלילה הכי גשום בשנה בלי שיחות‬
                        ‫בנייד‪ ,‬בלי מטרייה ובלי ז'קט נורמלי?‬
                                                ‫היא צחקה‪.‬‬

                   ‫— את מזכירה לי את אמא שלי — אמרה‪.‬‬
‫— אני בהחלט בגיל להיות אימא שלך — היא ענתה בחמיצות‬

                    ‫מה‪ .‬היא רצתה לשמור על הריחוק ביניהן‪.‬‬
‫— הלכתי להופעה עם חבר שלי‪ ,‬רבנו באמצע והסתלקתי —‬
‫היא אמרה — לא ידעתי בדיוק איפה אני‪ ,‬התחיל לרדת גשם‬
‫וחשבתי שאיזה נהג דפוק יעצור לי‪ ,‬אבל אני נשבעת לך שבחצי‬

                  ‫השעה שחיכיתי לא ראיתי אפילו אוטו אחד‪.‬‬
              ‫היא לא האמינה שיכולה להיות הופעה באזור‪.‬‬

                          ‫— ומה קרה אתו? — שאלה אותה‪.‬‬
‫— מאיפה אני אמורה לדעת? הוא בטח משתכר איפשהו‪ ,‬על‬
‫הכביש‪ ,‬או שהוא הלך עם מישהי אחרת‪ .‬שלא תחשבי שהוא‬
‫טיפוס ממש קשה‪ ,‬לא‪ ,‬אחרת לא הייתי סובלת אותו‪ ,‬אבל‬
‫כשהוא מעשן הוא לפעמים נהיה קצת בהמה ואנחנו רבים‪ .‬אני‬

                            ‫לא רוצה לראות אותו יותר בחיים‪.‬‬
‫היא נראתה משוכנעת‪ .‬אף שהשכנוע בגיל שלה לא נמשך‬

                                                       ‫זמן רב‪.‬‬
‫— ומה את עשית בכביש בשעה כזאת? למה את נוסעת בגשם‬

                               ‫הזה? — שאלה הבחורה בתורה‪.‬‬
‫— אני עובדת ב"בית התרגום" — היא הסתפקה בכך כתשובה‬

                                                         ‫שלה‪.‬‬

                                      ‫‪280‬‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285