Page 275 - Step and repeat document 1
P. 275
כשיצאה מ"בית התרגום" היתה שעת ערב וירד גשם זלעפות.
את תיפוף המים כבר שמעה מהקומה הרביעית — האחרונה —
כמו קפיצות קטנות של תריסר יונים מנקרות ,באות והולכות,
מתנדנדות להן על הרגליים האדומות המלאות כינים .רעש
המים נשמע לה באותו רגע ,כשישבה מול המחשב בבדידות
הנקייה והקרה של הקומה ,כדבר נעים ,זריקת עידודֶ ,חברה .מזה
חודשים רבים לא ירד גשם וקרוב לוודאי שכולם ֵיצאו נשכרים
מהמים :בעיקר המאגרים ,שהיו בקו האדום הנמוך ביותר .היא
עבדה מאז הבוקר בריכוז ובלי הפסקה; זה היה מסמך ארוך מאוד,
של האו"ם ,והיא התכוונה לסיים אותו לפני רדת הערב ולחזור
העירה .זה יום חמישי והיא תוכל ,במקרה הזה ,לקחת סוף שבוע
חופשי .כבר חמישה־עשר יום שלא ראתה את רוברטו ,שהיה
עסוק בארגון כנס של רופאי ילדים; אם הכול יסתדר הם יוכלו
להיפגש בשבת או ביום ראשון .הם גרים בקצוות הרחוקים של
העיר הגדולה ,הלא מוגדרת ,שצריך לחצות בה רחובות ושדרות,
גשרים ומנהרות כדי להיפגש זה עם זה — דבר שלא היה הפח ּות
שבתענוגות החיים בנפרד.
הגשם התחזק .היא פנתה לחפש את המכונית בחניון של "בית
התרגום" וחשה שהמים יורדים כמו מסכים עבים המקשים על
הראייה ,מטלטלים אותה ,מרטיבים אותה ומשחקים בה כאילו
היתה ע ֶלה .שני הדקלים בצד מגרש החנייה נעו מצד לצד
פרועים ומרושלים .רעש הרוח עורר פחד ,כמו כל צליל שמקורו
275
