Page 271 - Step and repeat document 1
P. 271
וקוברת את הראש שלה בתוך השיער שלי ,גם הוא ארוך ,גם הוא
סבוך ,כבר אפור לגמרי והיא נצמדת אלי שוב כי היא רוצה שוב
את הכוס היא אומרת והפעם למרבה ההקלה היא לא משתמשת
בכינוי החיבה .אני נוגעת בה והווגינה שלה גדלה כל כך שזה כבר
לא יותר מגוש ספוגי ואלסטי ,רקמה מעוררת תאווה שנדמית לי
כמו תות שעומד להתפרק לחתיכות ,היא פותחת לי את הקפלים
באצבעות ודוחפת פנימה אצבע שובבה ואז מחפשת לעומק,
חוזרת אחורה ומלטפת ומתעסקת בפיסות הבשר כאילו היו
חתיכות פלסטלינה והיא מגרדת את הספוג הרטוב ואני גומרת
לאט ,ואז אנחנו רוכבות אחת לשנייה על התחת ,מריחות אחת
לשנייה את הצוואר ,מלקקות אחת את השנייה ,מזיעות ויוצאות
מהמלונית החוצה .היא מתלבשת מבוישת משהו ומחזיקה את
השיער שלה ואני רואה אותה בשיער האסוף והפרצוף המבריק
ואני חושבת באישה הזאת אני יכולה להתאהב ,אהבה איומה אני
חושבת ,ואז אני פורצת בצחוק ויוצאת ואנחנו נכנסות למכונית,
אני מדליקה סיגריה ומתחילה לנסוע ,מותירה את "עיקול
המזלות" מאחור כדי לחזור אל הבקתות שהמשפחה כולה ישנה
בהן ואמא שלי משחקת סוליטר על שולחן העץ ,נראה שגם היא
לא יכולה לישון למרות שהיא כל כך אוהבת את הים .לשכב
לישון עם דגדגן ספוג ולהרגיש שוב את הגלים כמו רחש של
קליעים או של נמלים ,גלים נשברים ,קצף לבן בין העיניים,
איג ּואנות שאוכלות לי את הווגינה .חג המולד.
השיער הלבן ,הארוך ,המקורזל עושה את אמא שלי יפה.
חבל שה ׂשערות שלה כמו שלי גדלות פרא ויוצאות מתחומי
בגד היםׂ ,שערות מסכנות שצפות באוויר והיא מנסה להסתיר
271