Page 279 - Step and repeat document 1
P. 279
הבחורה נראתה מאוכזבת .זה ממש מה שחסר לה :אוספת
אותה רטובה לגמרי בכביש צדדי שאין בו תנועה ,היא מרטיבה
לה את האוטו ,היא הולכת להדביק אותה בצינון ...אבל היא
מאוכזבת כי אין לה איזה חומר ארור להכניס לאף ,לתחת או
לכל מקום שהוא.
לעומת זאת היא מצאה דיסק .היא הביטה בו בחשדנות.
הרימה אותו מול עיניה.
— "קונצ'רטו לפסנתר מס' 1מאת ליסט" — קראה — את
אוהבת את ליסט?
— כן — היא ענתה.
— גם אני ,אבל עכשיו הייתי שמחה לשמוע משהו יותר
מקפיץ .אין לך ראפ או משהו כזה?
— לא — היא אמרה — אני לא משתמשת (למה היא מרגישה
שהיא כועסת? למה היא מתעצבנת לפעמים?).
הבחורה חיפשה בכיס הז'קט שלה.
— כמעט תמיד אני לוקחת אתי את האם־פי־ 3שלי — אמרה —
אבל כנראה השארתי אותו איפשהו .או שאיבדתי אותו בכביש.
עכשיו החלה לייבש את פניה בממחטות הנייר .היו לה פנים
מחודדים ,היא היתה רזה ,גבוהה ,השיער ארוך .גזרה ארוכה
וכחושה וקלת תנועה במיוחד ,אבל מאותן גזרות שנדמה
שיישברו בתנועות מסוימות.
— היה לי מזל — הודתה — הייתי יכולה להישאר כל הלילה
הדפוק הזה זרוקה שם בלי שאף אחד יבוא לקחת אותי.
— יכולת להתקשר למישהו בטלפון הנייד — היא השיבה.
— לא נראה לי .את יודעת משהו? לא נשארו לי שיחות .אולי
279
