Page 285 - Step and repeat document 1
P. 285

‫נערה מתבגרת חסרת בית אצלי באוטו" התחשק לה לומר לו‪,‬‬
     ‫אבל חשבה שמוטב להשאיר את החדשות הרעות להמשך‪.‬‬
                 ‫— באמצע הכביש‪ .‬גשום מאוד‪ .‬ומה אתך?‬

‫— אני בפקק — צעק רוברטו — ונגמרת לי הסוללה‪ .‬נראה לי‬
‫שאני לא אצליח לצאת מהכביש המהיר בשלוש־ארבע שעות‬
‫הקרובות‪ .‬היתה תאונת שרשרת או משהו כזה‪ .‬עוברים מעלינו‬
‫מסוקים‪ ,‬אבל בגלל המזג אוויר הרע אי אפשר לראות‪ .‬יש מתים‬
‫ופצועים‪ .‬אבל אל תיבהלי‪ ,‬אני בסדר‪ .‬הדבר היחיד שאני רוצה‬
‫זה להגיע הביתה‪ ,‬לעשות מקלחת חמה‪ ,‬לאכול מרק ולשכב‬

         ‫לישון‪ .‬אני ממש מצטער‪ .‬שנדחה את זה למחר בערב?‬
    ‫ומה היא יכולה לעשות? ללכת להביא אותו במטוס קל?‬
‫— בסדר‪ .‬תתקשר אלי כשאתה מגיע — אמרה לו — גם אם‬

                                                    ‫אני ישנה‪.‬‬
                                ‫— אוקיי — אמר הוא וניתק‪.‬‬
            ‫עכשיו לא היה לה תירוץ לא לארח את הבחורה‪.‬‬
‫— את יכולה להישאר‪ ,‬בחדר נפרד‪ ,‬ובלי לשמוע מוזיקה‪,‬‬
‫לרקוד‪ ,‬להסניף או לעשות משהו מכל הדברים שיכולים לעלות‬

                                                    ‫לך בראש‪.‬‬
         ‫— אני לא באה — ענתה הבחורה למרבה ההפתעה‪.‬‬

             ‫— אבל מה עובר עלייך עכשיו? — היא צווחה‪.‬‬
‫המכונית ניתרה על פני מהמורה בכביש‪ .‬מזל שהיא בדקה את‬

                                ‫בלמי הזעזועים בחודש שעבר‪.‬‬
                           ‫— אני לא באה — היא התעקשה‪.‬‬
‫— איך שבא לך — היא השיבה — אבל את זאת שביקשה ממני‬

                                            ‫לבוא אלי הביתה‪.‬‬

                                      ‫‪285‬‬
   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290