Page 291 - Step and repeat document 1
P. 291
משמעות ושככה אוכל לדמיין שהוא משתמש בי כמו חריקה
אחר הצהריים".
בתוך השורש עצמו של הסובייקטיביות מצוי הארוטי־מיני.
המחברות מחלצות אותו בכתיבתן בעזרת הסימנים שלהן,
האיתותים והסמלים של הקיום שלהן :האלימות ,הכוח ,המוות.
האלימות ,שהלשון מנסה לחלץ ,מותירה את הסימן שלה
בדניאלה פאסיק ,שאומרת ב"בשר ודם"" :פגשתי גבר די טיפש
עם ידיים עצומות כמו טלפיים ...אני זורמת ,כל מה שהוא רוצה
מבעית אותי ומוצא חן בעיני ,הריח שלו הוא מזון בשבילי ,הייתי
אוכלת אותו ,הייתי אוכלת אותו".
ושוב דניאלה פאסיק ,ב"החגים הארורים" ,הופכת את
התשוקה לאימה ,חוצה את גבולות האנושי ואומרת לנו" :היא
שנאה אותי בלהט ...היא ,עם הווריד ההוא שמתנפח בצוואר
שלה כשהיא כועסת ,ואני בפרצוף של ערפד רטוב" ,כשהאבא
הוא ה"טיפש" והסטייה היא מוות.
האלימות היא חלק משגרת התשוקה של דומיטילה בדל ב"ניו
אורדר" ,שעשרים שנה לאחר מה שקרה בביתה שלה ,נתקלת
בהפתעה במסיבה במי שהיה בן הזוג של אחותה ,וכשהיא
שיכורה ,מסטולה ולאחר שזיהתה אותו ,צועקת לו" :בוא החוצה
...ב'ילדונת כוסית' השלישי הצמדתי אותו לקיר ...הבטתי בו,
חייכתי אליו ,סידרתי את הבגדים וניגשתי לרקוד".
אישה ,בהקשר ליחסה הפאלי ,רחוקה מהיות בעלת ההווה,
לכן אין לה מה להפסיד :השימוש בכוחה ,וביכולתה לנקום,
יכולים להפוך אותה ל"גיבורה" בעודה עושה צדק בדיעבד.
פיה בארוס ,בסיפורה "סיפור בשביל חלון" אומרת זאת טוב
291
