Page 23 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 23
הכניסה למזרח גרמניה
'אתה כנראה גם יהודי'
המשכנו לנוע מערבה ובמקביל התקדמנו לעברנו האמריקאים והאנגלים .הגרמנים המשיכו להלחם עד
הרגע האחרון וגייסו גם נוער בני חמש-עשרה ושש-עשרה .לקחנו שלל בלי להסס .אחד החיילים שהיו
איתי והיה שען במקצועו ,שלף עבורי את היהלומים מהתכשיטים שאספתי .כשעברנו את הגבול לגרמניה
נכנסתי לרצען והוא עשה לי חגורת עור עם כיס פנימי .את היהלומים החבאתי שם ומדי פעם מכרתי
יהלום בשביל כמה גרושים .לא ידעתי מה זה קראט ומה זה חצי קראט ,כך שכל סכום שהציעו לי בחנות
התכשיטים -לקחתי.
לקראת הכניסה לגרמניה נתן סטלין אישור לכל החיילים הרוסים לעשות מה שהם רוצים על אדמת
גרמניה .ההוראה הזאת באה כנקמה על כך שהיטלר רצח את השבויים הרוסים (את השבויים האמריקאים
והאנגלים הוא לא רצח).
כשנכנסנו לעיר במזרח גרמניה שנקראת ווארן ורדן Varenverdenקיבלנו חופש לארבעים-ושמונה
שעות .העיר היתה ריקה .רוב האזרחים ברחו כי פחדו מאיתנו פחד מוות .בצדק .הלכנו לנוח בבניין גדול
בן כמה קומות .הדירות נעזבו זמן קצר לפני כן והיו מצוידות היטב .גם המרתף היה מלא כל טוב .בשר,
נקניקים ומוצרים אחרים שלא אכלנו זמן רב.
יצאתי עם עוד ארבעה חיילים לשוטט ברחובות ,וכשראינו ארובה שיוצא ממנה עשן הלכנו לבדוק מי גר
שם .הבית היה די מרוחק וצעדנו אליו בשלג .הגענו למבנה בו היו חדרים רבים והתפזרנו .באחד החדרים
ראיתי לפתע בחורה מוטלת על הספה ועליה שוכב רב סרן רוסי שיכור .בפינה עמדה בחורה נוספת
ורעדה .שאלתי אותה בגרמנית' :למה את כל כך מפחדת מאיתנו? אנחנו חיות?' והיא ענתה לי ברוסית:
'מה פתאום אתה מדבר איתי בגרמנית?' .אמרתי לה' :את רוסייה? אז את בטח מרגלת!'' .אני לא רוסייה'
היא ענתה 'אני יהודיה וגם חברה שלי יהודיה .שחררתם אותנו ועכשיו אתם הולכים לאנוס אותנו?'.
הייתי בהלם .לא ראיתי יהודים כל חודשי המלחמה ופתאום נתקלתי בשתיים האלה .לא ידעתי מה לעשות.
פניתי לקצין ואמרתי לו 'חבר רב סרן .הן לא גרמניות .הן יהודיות .אסור לנו לנגוע בהן ,רק שחררנו
אותן' .הקצין היה שיכור כלוט וענה לי בצורה גסה' :אתה כנראה גם יהודי'' .כן ,אני יהודי' ,אמרתי והוא
הגיב' :אז אעמיד אותך דום!' .הייתי באקסטזה ועניתי לו מיד' :אני אעמוד דום .אבל כל זמן שאני חי -
אתה לא תיגע בהן!' .הוא שמע את זה ,קרא' :אני אירה בך!' ופנה לשלוף את האקדח שלו .הוא לא הספיק
לעשות כלום וכבר יריתי עליו צרור מהרובה האוטומטי שהיה לי.
עד שבאו לעצור אותי הספקתי להכין ולתת לבחורות פתק ובו כתבתי ברוסית שהן יהודיות .תפסו אותי,
הורידו לי את הדרגות ,לקחו לי את הנשק והובילו אותי לחדר נעול .לא התנגדתי ,למרות שידעתי בבירור
שמצבי רע מאוד .הרגתי רב סרן .זה ודאי יעלה לי במשפט שדה ובמוות.
אחרי זמן מה המפקד שלי מצא אותי ובא לדבר איתי .בכיתי .ידעתי שהולכים להרוג אותי .בכל זאת הוא
אמר לי' :אל תפחד ,יהיה בסדר .כל זמן שאני פה -אל תפחד' .זה נתן לי איזו תקווה .במשפט סיפרתי מה
קרה וטענתי שזה היה הגנה עצמית .הסברתי שהנשים היו יהודיות (מה שאולי עשה רושם ברמת
הפוליטיקה הרוסית) ושגם הסכמתי לעמוד דום אם יפסיק .בכל מקרה ,היה לי מזל (אני חושב שהקטגור
23
