Page 14 - Etmol 265
P. 14
רפאל אביטל ,שהיה מורה לעברית ופעיל ציוני בעיירה
צפרו במרוקו ,תיאר את הדרך שבה הופץ השבועון:
זה היה כמסורת של קריאת פרשת השבוע ,כי בכל יום
שישי חכינו בכיליון עיניים ובמתיחות לקבלת אותו
עותק של ידיעון (בסטנציל בכתב עברי רש״י בערבית
מוגרבית) על מנת להעתיקו מחדש במספר עותקים
ולהפיצו בין הרצים — המקריאים אותו בבתי הכנסת
בעיר .כל פעיל הוטל עליו בקביעות להיות צמוד מדי
שבוע למספר בתי כנסת ,ולפני הוצאת ספר התורה,
ההקראה של אגרת ותכנה הווה כעין משב רוח קדושה
המרחפת בכותלי בית הכנסת ]...[ .הדברים נמסרו
מאחד לשני ומבית לבית( .אפריל ,1967ארכיון יד טבנקין)
ככל הנראה כמות הידיעונים שנשלחו מקזבלנקה לא
הספיקה לכל בתי הכנסת ,והם הועתקו על ידי פעילים
ציונים מקומיים והוקראו על ידם ביום שבת בבתי
הכנסת ,לפני הקריאה בתורה בתפילת שחרית או לאחר
תפילת מנחה .בחלק מבתי הכנסת הוקרא העיתון על
ידי שליח הציבור.
נחמני שזר בידיעון ציטוטים מהספרות המקראית
ומהספרות התלמודית והעניק לו גוון של דרשה .הוא
הקפיד לסיים כל ידיעה חדשותית בפסוק מהמקורות
היהודיים .כך ,פרקטיקה לכאורה חילונית של קריאת
חדשות על היהודים במדינת ישראל ובתפוצות הפכה
לחוויה דתית .הקראת השבועון בבית הכנסת הבליטה
את מקומו המרכזי של בית הכנסת במרוקו כמקום שבו
התקיימה פעילות ציונית שהכינה את הקהילה לעלייה
לישראל .בבתי הכנסת התקיימו שיעורי עברית ,פעילות
ציונית של תנועות נוער ופעילויות עונג שבת ,כל אלה
במעטה של פעילות דתית.
העיתון פנה למרבית יהודי מרוקו שגרו בערים הגדולות,
הבינוניות ובכפרים שלא נחשפו להשכלה הצרפתית.
ובקהילות באירופה ובארצות הברית .כל ידיעה נפתחה בכותרת עת־מול 265
שכללה את שם העיר שבה התרחש האירוע שעליו דווח .הידיעות
כללו מידע על פעילותם של ארגונים יהודיים בישראל ובעולם,
על ההתיישבות במדינת ישראל (בערים ,בקיבוצים ובמושבים),
על התפתחות המשק הכלכלי בישראל ,על יהדות העולם ועל
יחסי מדינת ישראל עם מדינות אחרות .דווח על תרומות של
יהודי מרוקו לקק״ל ועל פעילות תרבותית לאומית שהתקיימה
בערים השונות במרוקו .העורכים ליקטו את הידיעות מהעיתונות
הישראלית ,העיתונות הצרפתית ומידיעות שקיבלו מגורמים
רשמיים ובלתי רשמיים בישראל .השבועון לא נמכר ,ועותקיו
נשלחו לבתי הכנסת בערים ובכפרים במרוקו.
רב קורא בתנ"ך ,מרוקו 1925
(גלויה מאוסף ז' לוי ,ארכיון יד בן־צבי)
12
