Page 16 - Etmol 265
P. 16

‫מגע בין לשונות‬

‫המרקם הלשוני בעיתון יהודי מווהראן‪ ,‬אלג׳יריה‬

                                                                                                                              ‫גלריית טיפוסים אלג'יריים‪ .‬מימין — "היהודייה" (גלויה מאוסף ז' לוי‪ ,‬ארכיון יד בן־צבי)‬

‫עפרה תירוש־בקר‬                                              ‫עיתונות משקפת אולי יותר מכל מדיום כתוב אחר אתה‬

                       ‫העיתונות היהודית באלג'יריה‬           ‫המגע החי בין לשונות‪ .‬הדבר בולט במיוחד בקהילות‬
‫הכתיבה העיתונאית באלג'יריה החלה בשנות ה־‪ 60‬של המאה‬          ‫המצויות במצב של מולטיגלוסיה שהוא מצב שבו שתי‬
‫ה־‪ ,19‬כשמשכילים שלחו כתבות לעיתוני ההשכלה היהודיים‬          ‫לשונות או יותר משמשות בו זמנית באותה החברה למטרות שונות‪.‬‬
‫העבריים שיצאו לאור במזרח אירופה ובמרכזה (בהם ״המגיד״‪,‬‬       ‫מולטיגלוסיה כזו הייתה נחלתן של קהילות היהודים באלג'יריה‬
‫״הצפירה״ ועוד)‪ ,‬ולאחר מכן גם לעיתונים שיצאו לאור בשנות‬      ‫במאות ה־‪ 19‬וה־‪ ,20‬שבהן לצד שלוש שפות המדינה העיקריות‪:‬‬
‫ה־‪ 80‬וה־‪ 90‬בירושלים ("החבצלת"‪" ,‬האור" ו"הצבי")‪ .‬העיתון‬      ‫הצרפתית‪ ,‬הערבית על להגיה השונים וה ֶ ּב ְר ֶּברית‪ ,‬שימשה אותם גם‬
‫היהודי הראשון שיצא לאור בצפון אפריקה היה שבועון דו־לשוני‬    ‫העברית‪ .‬נוסף על אלו‪ ,‬בעיקר בערים שאליהן הגיעו מגורשי ספרד‬
‫צרפתי וערבי־יהודי שנקרא בצרפתית "‪"L'Israélite Algérien‬‬      ‫ובקרב קהילות שקיימו קשרי מסחר עם נמלי ספרד‪ ,‬כמו והראן‬
‫ובערבית־יהודית "אדזירי״‪ .‬הוא יצא לאור בעיר אלג׳יר ב־‪,1870‬‬   ‫(המוכרת גם בשם אוראן)‪ ,‬בלטה גם הספרדית בלשונם של יהודי‬
                                                            ‫אלג'יריה‪ .‬ייצוג מועט יותר היה לאיטלקית בעקבות הגירתם של‬
                                       ‫בעריכת נסים בנישתי‪.‬‬  ‫יהודים מליוורנו‪ ,‬שהמשיכו לקיים קשרי מסחר עם עיר מוצאם‪ ,‬וכך‬
‫ניתן לזהות שתי תקופות מובחנות בעיתונות באלג'יריה‪ .‬בתקופה‬
‫הראשונה‪ ,‬בין השנים ‪ ,1896-1885‬נדפסו העיתונים היהודיים‬                     ‫גם לתורכית‪ ,‬לשון השליטים הקודמים של האזור‪.‬‬
‫בערבית־היהודית והופיעו כתבי עת דו־לשוניים כתובים בערבית־‬    ‫התנהגותם הלשונית של יהודי אלג'יריה שיקפה את המציאות שבה‬
‫יהודית ובצרפתית‪ .‬עם העיתונים בערבית־יהודית שיצאו לאור‬       ‫חיו‪ .‬במרוצת השנים נדחקה הלשון הערבית־היהודית‪ ,‬ששימשה‬
‫באלג'יריה בתקופה זו נמנים למשל העיתונים "למגיד והראני"‬      ‫אותם כלשון דיבור וכתיבה במשך מאות בשנים‪ ,‬ועלתה קרנה‬
‫(והראן) ו‪"-‬בית ישראל" (אלג'יר)‪ .‬בווהראן נדפסו בתקופה זו‬     ‫של הצרפתית כלשון הדיבור והתרבות העיקרית‪ .‬דבר זה משתקף‬
‫גם עיתונים דו־לשוניים למשל "‪ "La Jeunesse Israélite‬ו‪"-‬קול‬
                                                                        ‫היטב בגלגוליה של העיתונות היהודית באלג'יריה‪.‬‬
                                                   ‫ישראל"‪.‬‬

‫פרופ' עפרה תירוש־בקר — ראשת מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח‪ ,‬ומרצה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללשון העברית‬                                                                                                   ‫עת־מול ‪265‬‬
            ‫באוניברסיטה העברית‪ .‬מנהלת המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם‪ ‬באוניברסיטה העברית ועורכת־שותפה של כתב העת‬
                               ‫‪ Journal of Jewish Languages‬ושל כתב העת "מסורות‪ :‬מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים״‪.‬‬                                                                                            ‫‪14‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21