Page 19 - Etmol 265
P. 19
בית הכנסת בווהראן ,שנות ה־( 30גלויה מאוסף ז' לוי ,ארכיון יד בן־צבי)
להלן שני קטעים לדוגמה (ההדגשות של המחברת) .הראשון
ממודעה שהופיעה ב־ 22בנובמבר :1895
תעלים למוזיכא .אלי יחב יתעללם למוזיכא שג'ל לפייאנו,
בלבוש אלגנטי אירופי מחוץ לבית הכנסת באורליאנסוויל ,אלג'יריה 1906 לקאמאנג'א ולמאנדולין יאדריסאר רוחו ענד מ' [־מיסיו]
(אוסף ז' לוי ,ארכיון יד בן־צבי) זרמאטי רו דו לאקדוק [־לאנג דוק] נומ' 30
יקטלו בערבית ,את הפועל הספרדי protestarשהוראתו "למחות, בתרגום לעברית :
לימוד מוזיקה .מי שרוצה ללמוד מוזיקה ,לנגן בפסנתר ,כינור לערער" ,ובסופה צורן סופית הנטייה של הנסתרים בערבית — ו.
ומנדולינה יפנה (את עצמו) אל מר זרמאטי ,רחוב לאנג דוק לפנינו ,אפוא ,פעלים משפות רומאניות — צרפתית וספרדית,
המשוקעים בתוך הערבית־היהודית שבה נכתב העיתון בסוף מספר 30
הקטע השני לקוח מידיעה שהופיעה בגיליון מ־ 13במארס :1896המאה ה־ .19את תופעת הפעלים המשוקעים אנו מכירים היטב
קצמטינה .יהוד קצמטינא רסלו ואחד לפיטיסיון למוסיו מן המרכיב העברי שבערבית־היהודית .הכוונה לשורשים עבריים
לפריזידאן דלאריפובליק פאיין יפרוטיסטארו על לפ'סיך די המשורגים בבנייני הפועל הערביים ,וניטים בבניין הערבי בצורה
פ'סכ'הום מ' [־מוסיו] זוז דיפי מן אלליסט אי-ליקטוראל ]...[ .פרודוקטיבית ,דוגמת יִגְזְר ע ֵלי ָנא ,כלומר "ייגזר עלינו" ,נזְכַּאו,
יהוד ג'זאייר וקצמטינא רסלו יפרוטיסטארו קדדאם לאקור דו כלומר "נזכה" ,או נתַ ְרצּו ,כלומר "נתרץ" .שׂירוג זה אפשרי
שכן מערכת השורש התלת־עיצורי מאפשרת שיבוץ קל של קאסאסיון.
שורש עברי בתבנית הערבית .מובן ששיקוע פעלים משפות בתרגום לעברית:
קונסטנטין .יהודי קונסטנטין שלחו עצומה לאדון נשיא רומאניות אינו יכול להתבסס על מנגנון דומה ,מאחר שלפעלים
הרפובליקה שבה הם מוחים על כך שהאדון שופט השלום מחק הללו adresser :הצרפתי ו־ protestarהספרדי — אין שורש תלת־
אותם מרשימת הבוחרים[ .כלומר ,ביטל את זכותם להצביע] עיצורי; על כן שיקועם בערבית־היהודית מתבסס רק על הוספת
[ ]...יהודי אלג'יר וקונסנטנטין מוחים בפני הערכאה העליונה .תחיליות וסופיות .במקרה של הפועל יפרוטיסטארו הן התחילית
ריבוי המילים הזרות ,רובן מן הצרפתית ,בולט בקטעים אלו .והן הסופית לקוחות מתבנית הפועל הערבית ,ואילו במקרה של
שאילת מונחים מלשונות הסביבה היא תהליך מוכר וצפוי במגע הפועל יאדריסאר התחילית היא ערבית ואילו הסופית ספרדית.
בין לשונות .על כן אין תימה שאנו מוצאים בערבית־היהודית דומה שאת מידת השיקוע הגבוהה של מרכיב רומאני בערבית־
המשמשת בעיתון זה שימוש בשמות עצם רומאניים ,כמו מוזיכא היהודית של והראן דווקא ,ראוי לקשור להיסטוריה הייחודית
ו-פייאנו ,ובמונחי אדמיניסטרציה צרפתיים שחדרו לערבית־ של עיר זו ,שמקורם של רבים מיהודיה במגורשי ספרד ושהייתה
היהודית בעקבות הקולוניאליזם הצרפתי ,כגון לפריזידאן נתונה במשך מאות שנים תחת שלטון ספרדי ולאחריו תחת שלטון
צרפתי .אין פלא ,אפוא ,שבסוף המאה ה־ 19רכיבים משתי השפות דלאריפובליק או זוז דיפי.
מבחינה לשונית ,מעניינות יותר הן צורות הפועל המיוחדות האלה נוכחים עד מאוד בלהגם של יהודי העיר .לעומת זאת ,לשם
יאדריסאר ו-יפרוטיסטארו .אלו מעידות על שילוב יסודות השוואה ,מגעם של יהודי העיר קונסטנטין — הנמצאת על צוק הר
משפות שונות בצורה פועלית אחת .הצורה יאדריסאר היא צורת במזרח אלג'יריה — עם נוסעים ,סוחרים ומהגרים היה מועט .על
עתיד נסתר ,שמרכיביה הם תחילית יו"ד אית"ן של צורת נסתר כן לשונם הערבית־היהודית שמרנית יותר ומכילה בבירור פחות
יקטל ערבית עם הפועל adresserהצרפתי שהוראתו "פנה אל ,מרכיבים מן הספרדית.
הפנה" ,וסיומת של אחד מדגמי הפועל הספרדי – .arצורת הפועל לסיכום ,אנו רואים כיצד משקפת לשון העיתונות הערבית־
יפרוטיסטארו מכילה תחילית יו"ד אית"ן של צורת נסתרים היהודית באלג'יריה מגע ייחודי בין לשונות; מגע התלוי במשתנים
היסטוריים ,גיאוגרפיים ותרבותיים0 .
לעיון נוסף
. 1מ' בר־אשר ,״המרכיב העברי בערבית של יהודי אלג׳יריה (קהילות תלמסאן ועין תימושנת) ,בתוך :מ׳ בר־אשר ,מסורות ולשונות של יהודי צפון־אפריקה,
מוסד ביאליק ,תשנ״ט ,עמ׳ .316-260
עת־מול 265 .2מ' בר־אשר ,״על המרכיב מלשונות רומאניות בערבית היהודית במגרב״ ,מסורות י״ח (תשע״ו) ,עמ׳ .43-25
.3א' הטל ,״הדפוס העברי בווהראן״ ,אסופת קרית ספר ,מוסף לכרך סח (תשנ״ח) ,עמ׳ .92-85
. 4ע' תירוש־בקר ,״לשונותיהם של יהודי אלג׳יריה״ ,בתוך :ח' סעדון (עורך) ,אלג׳יריה :קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה והעשרים ,מכון בן־צבי ,תשע״א,
17 עמ׳ .132-117
