Page 18 - Etmol 265
P. 18
טקס ברית מילה ,אלג'יריה ( 1956בית התפוצות) חתונה בווהראן (אוסף ז'אק כהן ,שדרות נגלית לעין ,ארכיון יד בן־צבי)
להניח שלו הייתה המודעה מתפרסמת דור אחד מאוחר יותר, לשון יהודית
מעמד שתי הלשונות במודעה לא היה עוד שווה ,והמודעה הייתה ידוע שאחד ההיבטים המרכיבים את זהותו של אדם היא לשונו.
בני קהילות יהודיות רבות העידו על זהותם בכך שכינו את הלשון
מתפרסמת רק בצרפתית. שבה דיברו "לשון יהודית" :יידיש ,ג׳ודזמו ,ג'יד׳יו (ספרדית־
גם שמות האירועים המופיעים במודעה זו מעניינים .לציון חתונות יהודית) וג׳והורי (תאתית־יהודית) .התייחסות כזו ללהג של
השתמשו במודעה זו דווקא במילה הערבית עראצאת (כך היא יהודי אלג'יר מצאנו במודעה בערבית־יהודית שהתפרסמה באחד
נכתבה ,באות צד״י ולא בסמ״ך) .המילה העברית מילה ,ובריבוי
מילות — מציינת "ברית מילה" .גם המונח הנוצרי בַפטֶם (בצרפתית מגיליונות "מגיד מישרים" ( 19באפריל :)1896
,baptêmeבאנגלית )baptismהמציין "טבילה לנצרות" ,שימש סטאמפא נתאע קרסינטי .רו די זארדאן נומ' 37והראן .בראוואת
בקרב חלק מיהודי אלג'יריה לציון "ברית מילה" .המילה העברית דלמילות דתפלין ודלעראצאת פאתוראת ועלאמאת אפישאת
תפילין ( )tefillinמציינת "בר מצווה" ,שכן במועד זה הניחו לראשונה בלחורוף עלא כל טבאע ועלא כל כבר .סווא בליהוד .סווא
הנערים — ואפילו ילדים צעירים ממש — את התפילין .המונח "בר בלפראנציץ .כדמא מליחה ומזייאנה .אסוואם רכאץ( .ההדגשות
מצווה" לא שימש בפי יהודי המגרב ,ובחלק מערי אלג'יריה ומרוקו
כונה טקס בר המצווה לעיתים בשם קומוניון ( ,)communionתוך של המחברת).
אימוץ המונח הנוצרי לטקס הדתי ,שבו משתתף הנער לראשונה ובתרגום:
כבוגר בטקס המציין את סעודתו האחרונה של ישו .השימוש
במונחים נוצריים אלו היה כנראה מקובל למדי ,שכן אנו מוצאים דפוס של קרסינטי .רח' די ז'ארדאן ,מספר ,37והראן .מכתבי
אותם גם במודעת פרסומת בצרפתית ,מטעם מאפייה ומעדנייה [הזמנה] לבריתות ,לבר מצוות ולחתונות ,חשבוניות ומודעות,
מקומית שהופיעה בעיתון "אל-חיכמה" בקונסטנטין בשנת מודעות-פוסטר באותיות מכל סוג ובכל גודל .בין אם בליהוד
.“spécialités pour mariages, communions, baptêmes“ :1923
המונחים קומוניון ו-בפטם משמשים גם במודעה זו תחליף ובין אם בלפראנציץ .עבודה טובה ויפה .מחירים זולים.
למונחים העבריים "בר מצווה" ו"ברית מילה" .עם זאת ,באותו ממודעה זו אנו למדים שבבית הדפוס של קרסנטי ניתן היה
גיליון הופיעה גם מודעה בערבית־יהודית שבה משמש המונח להזמין את כל עבודות ההדפסה הללו הן בצרפתית והן
ב"אליהוד" — מילולית ב"יהודית" .ברי כי כאשר בהדפסה עסקינן,
העברי תפילין לציון "בר מצווה". המילה בליהוד מכוונת להדפסה באותיות עבריות ,שבהן נכתבה
הערבית־יהודית .מונח זה מבחין בהכרח את הערבית־היהודית מן
שאילת מילים הערבית־המוסלמית של הסביבה .מעניין הדבר שבמודעה נכתב
אחד מהיבטי המגע בין הלשונות משתקף בעיתון "מגיד מישרים" "אליהוד" ולא "אל-ערבייה אל-יהודייה" (הערבית־היהודית)
בין הערבית־היהודית לספרדית והצרפתית — שפות הקשורות או "אל-ערבייה דיאלנא" או "מתאענא" (הערבית שלנו) ,ובכך
מרחיק הכותב את זהותו הלשונית עוד יותר מהסביבה הערבית.
קשר הדוק להיסטוריה של והראן שבה יצא העיתון לאור. בהקשר זה אציין שאחד המסרנים המהימנים ,בן העיר קונסטנטין
כאמור לעיל ,בלשון הערבית־היהודית האלג'ירית נוכח מרכיב שבמזרח אלג׳יריה ,התייחס שוב ושוב ללשון שאותה הוא מדבר
משמעותי ממשפחת הלשונות הרומאניות; בולט המרכיב הצרפתי, בכנותו אותה "יהודית" ולא "ערבית" .גם נשים בפאס שבמרוקו
ולצידו מצוי גם מרכיב ספרדי ואפילו איטלקי (דוגמת המילה השתמשו במונח בליהוד כשהתייחסו ללשון הערבית־היהודית,
'סטאמפא' לציון בית דפוס במודעה לעיל) .מגען של לשונות אלו לעומת בלמסלמין בהתייחסן לערבית של המוסלמים .קרסנטי
עם הערבית־היהודית ניכר בערבית־היהודית המדוברת במגרב, מעמיד את אליהוד ואת השפה הצרפתית במעמד זהה ,בהשתמשו
ואפילו לרובד הלשון העילי של תרגומי המקרא המאוחרים בביטוי הערבי “סווא ...סווא "...שמשמעותו "היינו הך"" ,שווה".
לערבית־היהודית (המכונים ' ַשׁ ְרח' ,וברבים ' ֻשׁרוּח') חדרו מעט יש לזכור שהמודעה התפרסמה רק 25שנים ,דהיינו דור אחד
מילים רומאניות .מגע זה בולט במיוחד ב"מגיד מישרים". בלבד ,אחרי החלת צו כרמייה ,שהעניק אזרחות צרפתית ליהודי
אלג'יריה ,ו־ 65שנים אחרי הכיבוש הצרפתי של אלג'יריה .סביר
עת־מול 265
16
