Page 15 - Etmol 265

‫אשר רצונם לעבוד ללא ליאות כדי לשפר את ארץ ישראל כדי‬ ‫המלאח של קזבלנקה‪( 1909 ,‬גלויה מאוסף ז' לוי‪ ,‬ארכיון יד בן־צבי)‬
‫שתחזור למקורה‪ ,‬והם עושים דבר טוב נוסף בזה שהם מרימים‬
‫הגברים בקבוצה זו התחנכו במסגרות לימוד מסורתיות שהכינו‬
‫את קרנם של יהודי מרוקו‪.‬‬ ‫אותם להשתתפות נאותה בפולחן היהודי בבית הכנסת‪ .‬חינוך‬
‫ניתן להתרשם שבערבית־היהודית נשזר מרכיב עברי שהובלט‬ ‫הנשים התקיים בחיק המשפחה בלבד‪ .‬הערבית־היהודית שימשה‬
‫באמצעות הדגשת המילים‪ .‬המרכיב העברי שימש השלמה לאוצר‬ ‫שפת התרבות של הקבוצה‪ ,‬ומרביתם השתמשו בה כשפה מדוברת‬
‫מילים יהודי ייחודי שלא היה קיים בערבית ושמקורו בתרבות‬ ‫ולא ידעו קרוא וכתוב‪ .‬על כן בחר נחמני בפרקטיקה של הקראה‪.‬‬
‫היהודית‪ .‬נוסף על המרכיב העברי המסורתי שילבו העורכים‬ ‫בדרך זו נחשף חלק ניכר מהציבור לידיעות החדשותיות לא כקורא‬
‫אוצר מילים עברי חדש שהיה נפוץ בקרב החברה בישראל שאליה‬ ‫ישיר אלא כמאזין‪ .‬הקראת הטקסט בקול רם חצתה גבולות חברתיים‬
‫נחשפה הקהילה היהודית במרוקו לראשונה בעיתון‪ ,‬כמו המילים‪:‬‬ ‫ותרבותיים והקיפה את כל שכבות האוכלוסייה‪ ,‬מהעממיות ביותר‪,‬‬
‫קיבוץ‪ ,‬בריאות הציבור‪ ,‬חבר‪ ,‬חג העצמאות‪ ,‬חלוץ ועוד‪ .‬לעיתים‬ ‫שכללה אנאלפביתים‪ ,‬ועד לאליטה הרבנית‪ .‬בבית הכנסת נחשפו‬
‫ציינו העורכים בסוגריים או במירכאות את התרגום בערבית־‬ ‫לידיעות בעיקר גברים‪ ,‬אך ישנן עדויות לכך שנשים עמדו בפתח‬
‫בתי הכנסת והאזינו לשליח ציבור‪ ,‬ושגברים סיפרו לבנות המשפחה‬
‫יהודית למילה העברית החדשה‪.‬‬
‫יחיאל בוסקילה‪ ,‬העורך השלישי של העיתון‪ ,‬הוסיף בתקופתו‬ ‫את הידיעות בסעודת השבת‪.‬‬
‫בכל גיליון ידיעה אחת בעברית‪ .‬בפעם הראשונה (‪)19.08.1955‬‬
‫הסביר את החלטתו בעברית בידיעה תחת הכותרת “העברית‪,‬‬ ‫העברית היא צורך השעה‬
‫העיתון נכתב בערבית־יהודית מדוברת של יהודי מרוקו‪ ,‬בניב של‬
‫צורך השעה״‪:‬‬ ‫יהודי צפון מרוקו והמערב הפנימי‪ .‬העורכים כמעט לא השתמשו‬
‫בימינו רבים ושונים צרכי היהודי‪ .‬אחד הדברים הכי נחוצים‬ ‫ביסודות ספרותיים או במבנים תחביריים של הערבית הקדומה‬
‫והחשובים‪ ,‬הוא לדעתנו‪ ,‬ידיעת השפה העברית‪ .‬כי היום‬ ‫או הערבית הספרותית‪ ,‬שמרבית יהודי מרוקו לא שלטו בה‪ .‬להלן‬
‫נפגשים יהודים מארבע רוחות העולם‪ .‬לכל אחד מנהגים‪ ,‬אורח‬ ‫דוגמה לידיעה חדשותית כפי שהופיעה בעיתון שיצא לאור ב־‪27‬‬
‫חיים‪ ,‬ומלבושים שונים‪ .‬לכל אחד שפה מיוחדת‪ .‬הגלות בללה‬
‫את לשוננו‪ ,‬ואיש לא יבין את שפת רעהו‪ .‬הדת הישראלית‪,‬‬ ‫בדצמבר ‪:1952‬‬
‫אמנם‪ ,‬מיחדת אותנו לעם אחד‪ .‬אך השפה העברית עושה אותנו‬ ‫ואחד ררבאעא דלולאד בחורים מן למארוק טלעו הד לייאם‬
‫לחטיבה אחת‪ ,‬ויוצרת בנו את רגש האחדות‪ ,‬האחווה והאחריות‪.‬‬ ‫לישראל ועמלו ואחד לקיבוץ דייאלהום פוצט נגב וסממאווה‬
‫ועל כולן מביאה השפה‪ ,‬ההבנה והאהבה‪ .‬אכן‪ ,‬העברית היא‬ ‫צאלים עלא יסם ואחד ססזרא די כא תכבר פלמדבר וכא תעמל‬
‫דלל (צל) כתיר בעד ממא הייא מעדדבא פטבע דייאלהא‪.‬‬
‫צורך השעה!‬ ‫האד לבחורים כטארו באס יעמלו לקיבוץ דייאלהום פלמודע‬
‫העברית לדידו של בוסקילה הכרחית כאמצעי להתקשרות בין‬ ‫די מעדדב והווא די חקמו ופיה יכללקו למעיסא ולחואייז‬
‫הקהילות השונות במדינת ישראל‪ ,‬השפה מייצרת את האחדות‪,‬‬ ‫למזייאנין‪ .‬האד למשל כא יוררי קדדאס כתיר וקווי לכאטר‬
‫האחווה וההבנה במדינה הצעירה‪ ,‬ועל כן ראה חשיבות בהקנייתה‬ ‫די האד ררבאעא דלבחורים די טלעו מן למארוק די מוראדהום‬
‫יכדמו בלא ראחא באס יזיינו ארץ ישראל ותרזע לאצלהא‪ ,‬וכא‬
‫במסגרת העיתון השבועי‪.‬‬ ‫יעלמו פאיידא אוכרא די כא יהזזו בליסם דליהוד דלמארוק‪.‬‬

‫‪000‬‬ ‫(ההדגשות במקור)‬

‫לשבועון הייתה השפעה עצומה ובאמצעותו נחשפה הקהילה‬ ‫תרגום‪:‬‬
‫במרוקו לידיעות חדשותיות מארץ ישראל והתפוצות תוך מתן‬ ‫קבוצה של ילדים בחורים ממרוקו עלו בימים אלה לישראל‬
‫דגש לבניין המדינה והעלייה אליה‪ .‬ניתן לומר בזהירות כי מבין‬ ‫והקימו את הקיבוץ שלהם בתוככי הנגב וקראו לו צאלים על‬
‫כל העיתונים המעטים שיצאו במרוקו זכה “כבאראת עלא כואננא‬ ‫שם עץ הגדל במדבר המטיל צל רב למרות שהוא סובל מטבעו‪.‬‬
‫בארץ ובגולה״ לתפוצה רחבה‪ ,‬הוא השפיע תרבותית‪ ,‬חברתית‬ ‫בחורים אלה בחרו לבנות את קיבוצם במקום קשה והשתלטו‬
‫ופוליטית על הקהילה‪ ,‬ויצר אדוות שהביאו לפעולה‪ .‬רפאל אביטל‬ ‫עליו ובו ייצרו את פרנסתם ודברים טובים‪ .‬דוגמא זו מראה‬
‫תיאר את ההשפעה שהייתה לשבועון על קהילתו בצפרו‪ ,‬שקרוב‬ ‫כמה עז ורב הוא רצונם של קבוצת בחורים אלה שעלו ממרוקו‪,‬‬

‫לוודאי משקפת גם קהילות אחרות‪:‬‬
‫היום‪ ,‬בבואנו לעשות חשבון נפש ומאזן‪ ,‬מדגישים כמה השפיעו‬
‫כרוזים אלה‪ ,‬חרישם היה עמוק‪ ,‬ואיך בצינור זה הועברו כל‬
‫הידיעות והחדשות בהן היינו מעוניינים מבלי לעורר תשומת‬
‫לב הערבים והשלטונות אשר היו ערים למתרחש ולכל תנועה‬
‫חשודה‪ ]...[ .‬אפשר להגיד היום בביטחון כי הודות לאותן‬
‫החדשות וההסברים אשר סוננו בין השיטין‪ ,‬הן שפלסו הדרך‬
‫לא דרך‪ ,‬הכשירו לבבות ועודדו הקהילות השונות לפעולה‬
‫ממשית ודחופה‪ ,‬להעפלה‪ ,‬לעליה ולהגדלת התרומות לקרנות‬

‫הלאומיות‪( .‬אפריל ‪ ,1967‬ארכיון יד טבנקין)‬

‫לעיון נוסף‬‫עת־מול ‪265‬‬
‫‪P. Cohen, La presse juive marocaine éditée au Maroc: 1870-1963, Rabat 2000 .1‬‬
‫‪ .2‬א׳ הטל‪ ,‬העיתונות היהודית בצפון אפריקה‪ ,‬מכון בן־צבי‪ ,‬תש״ם‪13 .‬‬