Page 21 - etmol 42

‫יהוד‬ ‫המושבה יהוד ל ‪ T‬פתח־תקוה‬

‫<‪//‬עבאיות ‪/ /‬‬

‫מאת ברוך אורן‬

‫רו לו לרכוש מכונות אריגה וטוויה‪ ,‬כדי להקים את‬ ‫בפתח״תקוה עם ייסודה היה גם בית״חרושת וחרשתן‬
‫בית״החרושת הראשון בארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬אלחנן בולקין‪ ,‬שהתיישב ב׳׳סניף״ של המושבה ‪-‬‬
‫ביהוד‪ .‬יוצאי ביאליסטוק הרבים בין הפתח״תקוואים‬
‫חבריו נענו לו ושלחו ליהוד את חלקי המכונות‪ .‬בולקין‬ ‫בקיאים היו במלאכת האריגה‪ ,‬שכן ביאליסטוק היתה‬
‫הרכיבן בעצמו‪ ,‬וכעבור זמן־לא״רב התחילו מכתות*‬ ‫ידועה כאחד ממרכזי הטקסטיל ברוסיה אבל בולקין הוא‬
‫האריגה לעבוד בביתו ביהוד וקולן נשמע בכל הכפר‪.‬‬ ‫היחידי ביניהם שרצה לעסוק בתעשיית האריגה גם‬
‫מאחורי הנולים היו רכונים בולקין עצמו‪ ,‬בני משפחתו‬
‫בפתח״תקוה‪.‬‬
‫וכמה מבנות השכנים‪.‬‬ ‫אלחנן בולקין רכש חלקת אדמה בפתח״תקוה מידי‬
‫תושבי הכפרים היהודים שזה עתה קמו אמנם לא‬ ‫השליח הממולח אברהם קופלמן‪ .‬הוא הגיע ליפו עם‬
‫מיהרו לרכוש את ׳׳עבאיותיר׳ של בולקין‪ ,‬אולם כאשר‬ ‫משפחתו בשנת תרמ׳׳ב )‪ (1882‬ללא רשיון כניסה‪.‬‬
‫בא הברון רוטשילד לערוף את ביקורו הראשון בארץ‪,‬‬ ‫בולקין ובנו הבכור הצליחו להתחמק ולרדת מהאניה‪,‬‬
‫ביקר גם במפעל ביהוד‪ .‬בולקין הסביר לו את תכניותיו‬ ‫אבל אשתו והילדים אנוסים היו להפליג לביירות ושם‬
‫והברון התלהב ממנו‪ ,‬הזמין ״עבאיות״‪ ,‬כדי לחלקן‬ ‫הורדו לחוף ונכלאו‪ .‬יהושע שטמפפר‪ ,‬מראשוני פתח*‬
‫לאברים בעקרון ובזכרון״יעקב ופסק‪ :‬״לבוש זה מתאים‬ ‫תקוה‪ ,‬הגיע לביירות והודיע למנהל בית״הסוהר‪ ,‬כי‬
‫האשה היא אשתו והבנים צאצאיו והם נשלחו עמו ליפו‪.‬‬
‫מאוד לאקלים המקום ולצרכי האיכר היהודי״‪.‬‬
‫ענף חדש ‪ -‬תעשיה‬
‫הפקידים שכחו‬
‫בולקין התיישב כאמור ביהוד‪ .‬קשה היתה הפרנסה‬
‫בולקין קיווה כי מעתה עתיד מפעלו מובטח‪ .‬אולם‬ ‫ובולקין החליט להקים מפעל בגדים‪ ,‬כדי לחיות ממנו‪.‬‬
‫המציאות טפחה על פניו‪ .‬הברון חזר לפריז ופקידיו מנעו‬ ‫סבור היה‪ ,‬כי יש לנהוג כשכנים הערבים‪ ,‬הלובשים‬
‫עזרה מהמפעל‪ .‬עדרי צאן לא קמו במושבות ואת הצמר‬ ‫בגדים המתאימים לאקלים הארץ וה״עבאיה״‪ ,‬המזכירה‬
‫הדרוש לעבאיות היה הכרח לקנות בכסף רב בשווקי לוד‬ ‫את הטלית‪ ,‬צריכה להיות גם הלבוש של האיכר היהודי‪.‬‬
‫ורמלה‪ .‬מספר הקונים היהודים לא היה גדול והתחרות‬ ‫מפעל אריגה יוכל גם להעסיק נשים שאינן עובדות‬
‫עבודת האדמה‪ ,‬וכן יוכלו האכרים־שכניו לפתח ליד‬
‫עם התוצרת הערבית היתה גדולה‪.‬‬
‫שלוש שנים השקיע בולקין במפעל האריגה והפסיד‬ ‫משקיהם עדרי צאן‪ ,‬מהם יבוא הצמר הדרוש למפעל‪.‬‬
‫כסף רב‪ .‬הקשיים הכריעוהו‪ ,‬בשנת תרמ״ח )‪(1888‬‬ ‫בולקין התקשר עם מכריו בביאליסטוק וביקש שיעז*‬
‫התיישבו אברי יהוד מחדש בפתח״תקוה הסמוכה ואלחנן‬
‫בולקין חיסל את מפעלו‪ .‬הוא עבר לראשון־לציון ושם‬

‫עבד ביקבי הברון עד סוף ימיו‪.‬‬

‫אלחנן בולקין‬