Page 23 - etmol 42

‫בראש‪-‬פינה נתן לד״ר סטרנין ‪24‬‬ ‫החפצים שנגזלו‬ ‫בלבוש‪ ,‬וכמובן ‪ -‬על דל‪1‬ת הנשק‬
‫לירות שטרלינג כמקדמה על‪-‬חשבון‬ ‫והתחמושת‪ .‬אך תלונה אחת לא‬
‫הפיצויים שתבע והעביר את התבי­‬ ‫מיד כשהגיע לטבריה‪ ,‬הלך לבדי­‬ ‫נשמעה‪ :‬לא היו תלונות על מצב‬
‫עה לשלטונות הצרפתים בין שאר‬ ‫קה רפואית אצל רופא המחוז וקיבל‬ ‫הבריאות‪ ,‬וזאת חרף העובדה שחו­‬
‫תביעות הפיצויים על הרכוש שאבד‬ ‫אישור על החבלות שחבלו בו הבד­‬ ‫רף תר״פ היה קשה במיוחד‪ ,‬גשום‬
‫במטולה ובקבוצות‪ .‬זו הייתה פרשה‬ ‫ווים‪ .‬אחר כך ערך את רשימת החפ ­‬
‫ארוכה ומייגעת‪ .‬בסופה פרעו‬ ‫ושלגי‪.‬‬
‫הצרפתים רק מקדמה אחת‪ ,‬בסך‬ ‫צים שנגזלו ממנו‪:‬‬ ‫ב״‪ 6‬בפברואר ‪ 1920‬נפגע אהח‬
‫‪ 10,000‬לירות סוריות )כ‪3,500-‬‬ ‫שר‪ ,‬שעה שנחלץ לעזרת חורשי‬
‫לי״ש(‪ ,‬ששימשו כולן לשיקום‬ ‫כסף מזומן ‪ 2 -‬ו לי״ש‪ ,‬מזוודת־מסע‪,‬‬ ‫תל״חי‪ ,‬שהותקפו בידי שודדים לא‬
‫הנקודות‪ .‬פיצויים אישיים לא ניתנו‪.‬‬ ‫שתי שרשראות זהב לשעון‪ ,‬זוג חפתים‬ ‫הרחק מן החצר‪ .‬ד״ר סטרנין ניסה‬
‫הכל ניסו להתערב למען הרופא‪:‬‬ ‫מזהב‪ ,‬מעיל עליון‪ ,‬מעיל גשם‪ ,‬תיכת‬
‫ד״ר רובינוב מנהל קעמצ״א‪,‬‬ ‫מכשירי־ניתוח‪ ,‬ספרי רפואה‪ ,‬ארבע‬ ‫להצילו‪ ,‬אך שר מת מייד‪.‬‬
‫הנרייטה סאלד‪ ,‬שמילאה מקומו כמה‬ ‫חליפות‪ ,‬מוקיים של עור‪ ,‬שלושה‬ ‫פעמים אחדות הציעה קעמצ׳׳א‬
‫זמן‪ ,‬ופקידי יק״א‪ .‬פנו גם לקונסול‬ ‫זוגות נעליים‪ ,‬מערכת לבנים‪ ,‬שמונה‬ ‫לד״ר סטרנין שיחזור לשטח הבריטי‬
‫הצרפתי בירושלים‪ ,‬והוא החזיר את‬ ‫כותנות וצוארונים‪ ,‬תריסר זוגות גרב­‬ ‫ויוחלף ברופא אחר‪ ,‬אך הוא סירב‬
‫הכדור ליק״א‪ .‬כשנואש ד׳׳ר סטרנין‬ ‫יים‪ ,‬שמונה מגבות‪ ,‬ששה סדינים‪,‬‬ ‫לעזוב את משמרתו‪ .‬אולם‪ ,‬אחרי‬
‫מן הטיפול המוסדי בתביעתו‪ ,‬הוא‬ ‫ארבע־עשרה ממחטות‪ ,‬שמונה עניבות‪,‬‬ ‫מות שר קמו עשרה גברים ושתי‬
‫ניסה לטפל בה בעצמו‪ ,‬אך שוב לא‬ ‫שני מדליונים של כסף‪ ,‬חותמת־גומי‬ ‫נשים ועזבו את תל״חי‪ .‬ד״ר סטרנין‬
‫היו בידו התעודות והאישורים‬ ‫של רופא‪ ,‬עט נובע‪ ,‬ארנק‪ ,‬שני כרי־‬ ‫הצטרף אליהם‪ .‬הם הלכו דרך החו­‬
‫אויר‪ ,‬שתי מערכות תיגלחת )ג׳ילט(‪,‬‬ ‫לה‪ .‬ליד חלצה עצרו אותם בדווים‬
‫הדרושים‪.‬‬ ‫שני תערים‪ ,‬אולר‪ .‬סך כל ערך החפצים‬ ‫חמושים‪ ,‬שדדו את כל חפציהם וגם‬
‫מה היה סופו של ד״ר סטרנין ‪-‬‬ ‫את בגדיהם הפשיטו‪ .‬ד׳׳ר סטרנין‬
‫אין אנו יודעים‪ .‬זמן מה שירת‬ ‫שנשדדו ־״ ‪ 203‬לי׳״ש‪.‬‬ ‫ניטה להתנגד לשודדים וספג חב­‬
‫בירושלים ואחר‪-‬כך עקר לתל‪-‬‬ ‫טות‪ .‬זה אירע ביום ג׳‪ 10 ,‬בפברואר‬
‫אביב‪ .‬הנשאר בארץ‪ ,‬או שמא חזר‬ ‫הנהלת קעמצ״א העניקה לד״ר‬ ‫‪ . 1920‬מעטים מאוד הם הפרטים על‬
‫לארץ־מוצאו‪ ,‬באירופה? אפילו שמו‬ ‫סטרנין מיקדמה בסך ‪ 50‬לירות‪-‬‬ ‫פעולתו של ד״ר סטרנין ביישובים‪.‬‬
‫הפרטי המלא אינו נזכר בכתובים‪.‬‬ ‫מצריות‪ ,‬שהתחייב להחזירן אם‬ ‫גם טרומפלדור לא הזכירו בשמו‬
‫ואולי יודעים אתם דבר על הרופא‬ ‫וכאשר יפצוהו השלטונות הצרפתים‬ ‫ברשימות‪-‬יומני‪ ,‬אלא ציין תוארו‬
‫על אובדן רכושו‪ .‬משרד יק׳׳א‬ ‫המקצועי בלבד‪ .‬אולם‪ ,‬ד״ר סטרנין‬
‫הנשכח של תל‪-‬חי?‬
‫נזכר במכתבים רבים‪.‬‬

‫הו מה טוב למות בעד ארצנו‬

‫חיים אלפרין בא לארץ כנער ‪ -‬בשנת ‪ ,1914‬כדי ללמוד בגימנסיה‬

‫״הרצליה״‪ .‬התגייס לגדוד העברי‪ ,‬הגיע לדרגת סרג׳נט‪ ,‬היה אהר־‬
‫כך מפקד המשטרה של תל־אביב במשך שבע שנים‪ .‬היה מפקד‬
‫בהגנה‪ ,‬מפקח עירוני ראשי ומנהל מוזיאון הארץ‪ .‬הוא נפטר בשנת‬

‫‪ .1967‬ישנן גירסות שונות בפרטים על מותו של טרומפלדור‪ .‬כולן‬
‫מאשרות כי אמנם אמר דברים הקרובים למקובל ״טוב למות בעד‬

‫ארצנו״‪ .‬זהו סיפורו של אלפרין‪:‬‬

‫בחלום גדול ונעלה‪.‬‬ ‫מכתבי זה נכתב אליך כשדמעות שורפות‬
‫והנה טרומפלדור נפל‪ .‬הוא מת מות גיבו­‬ ‫עומדות על עיני ולחץ מעיק על לבי‪ .‬ביום‬
‫רים בעומדו על יד השער ובנתנו פקודות‪.‬‬ ‫חמישי שעבר נתקבלה פתאום תלגרמה‬
‫שני כדורים פגעו בידו היחידה והוא לא‬ ‫מהגליל העליון שהיתה התנפלות של‬
‫סיפר לאיש והמשיך לתת פקודות ולפקד‬ ‫בדואים על תל־חי ונהרגו טרומפלדור‬
‫על המגינים‪ .‬הכדור השלישי פגע לו בבטן‪.‬‬ ‫ושלושה צעירים ושתי צעירות‪ .‬אולי‬
‫הוא הכניס את המעיים בידו הפצועה‬ ‫שמעת אודות האיש הזה‪ ,‬הוא היה חסר‬
‫והמשיך לפקד הלאה‪ .‬כדור נוסף פגע בו‬ ‫פחד‪ .‬כמו שיש אנשים שהם חסרים חוש‬
‫השמיעה או חוש הטעם‪ ,‬היה הוא‬
‫והוא מסר את הפיקוד לחברו‪.‬‬ ‫חסר פחד‪ .‬הוא היה מפקד בגדוד נהגי‬
‫הוא שכב כמה שעות וכשראה שהמצב של‬ ‫הפרידות‪ ,‬נסע לרוסיה‪ ,‬יסד את אגודות‬
‫תל־חי אבוד‪ ,‬הוא נתן פקודה לסגת‪ .‬חבריו‬ ‫״החלוץ״ ואת ההגנה העצמית נגד פוגרר‬
‫נשאו אותו על‪-‬ידיהם יחד עם החברים‬ ‫מים‪ .‬הוא ברח מידי הבולשביקים ובא‬
‫האחרים שנהרגו או נפצעו‪ .‬בדרך לכפר‪-‬‬
‫גלעדי‪ ,‬הוא שכב על הארץ ואמר ״שפשפו‬ ‫לארץ מלא מרץ ומלא חיים‪.‬‬
‫לי את המצח״ ואחד־כך הוא הוסיף‪ :‬״הו‬ ‫המקום הראשון שהוא ביקר היה הגדוד‬
‫העברי‪ .‬פה הוא מצא את התגשמות‬
‫מה טוב למות בארצנו״‪ ,‬ומת‪.‬‬
‫טרומפלדור מת ואילו שמו חי אצלנו‪ .‬אולי‬ ‫מחשבותיו‪ ,‬אין קץ היה לאושרו‪.‬‬
‫בקרוב אני אצא לגליל העליון‪ ,‬יש ידיעות‬ ‫זכורני אותם שני ימים שהוא לן באוהלי‪,‬‬
‫אכל ושתה אתי וסיפר לי מחייו‪ ,‬אני הייתי‬
‫שצריך הגנה‪ .‬הדם השפוך צועק אלינו‪.‬‬

‫‪23‬‬