Page 3 - ETMOL_107

‫שאכלתי המצה‪ .‬מה לך לוקה מאפרגל)יש הגורסים ‪ -‬מאה‬ ‫ייהוגז‬
‫פרגול( על שנטלתי את הלולב״‪.‬‬ ‫יענווז‬

‫השלטונות הרומיים הכירו היטב את המציאות היהודית‬ ‫שתי תגובות לגזירות הרומאיות‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬ראיה לכך באופיין של גזירות השמד‪ ,‬אשר‬ ‫לאחר מרד ברכוכבא‪ :‬קידוש‬
‫ככלל מבקשות לפגוע בקיום היהודי הלאומי בארץ‪.‬‬ ‫השם‪ ,‬אבל גם עקיפת הגזירה‬
‫בתקופת יבנה‪ ,‬בעקבות חורבן בית שני‪ ,‬נקבע לימוד‬
‫התורה בתור הערך המרכזי ביהדות‪ .‬במקביל נתמסדה‬ ‫מאת אהרן אופנהיימר‬
‫ההנהגה היהודית בידיהם של החכמים‪ .‬מסתבר כי הנהגת‬
‫החכמים תמכה במרד בר־כוכבא‪ ,‬והשלטון הרומי גזר‬ ‫בעקבות כשלונו של מרד בר־כוכבא באה על ישראל‬
‫גזירות שביקשו לפגוע בקיומה של הנהגת חכמים בכלל‬ ‫תקופה של גזירות שמד ששררו'כל זמן שהאדריאנוס חי‪,‬‬
‫מעת דיכוי המרד בשנת ‪ 135‬לספירה ועד שנת ‪.138‬‬
‫ובהוראת התורה על ידם ברבים בפרט‪.‬‬ ‫נכונותם של חכמים‪ ,‬בעת גזירות השמד‪ ,‬לחרף נפשם על‬
‫קיומן של מצוות עשתה רושם לדורות‪ .‬זו היא למעשה‬
‫המקרה המובהק של חירוף הנפש על רקע זה‪ ,‬הוא מנהגו‬ ‫התקופה שלגביה נטבעו המונחים ״שמד״ ו״קידוש השם״‪.‬‬
‫של רבי חנינא בן תרדיון‪ ,‬אשר למרות הגזירה המשיך‬ ‫קיים הד במקורות היהודיים לתקופותיהם למעשי קידוש‬
‫להקהיל קהילות ברבים‪ ,‬ולעסוק בתורה כשספר מונח לו‬ ‫השם קודמים‪ ,‬כמו מעשה חנה ושבעת בניה בימי גזירותיו‬
‫בחיקו ולבסוף הוצא להורג בשריפה‪ .‬מעשיו היו שנויים‬ ‫של אנטיוכוס‪ ,‬אולם מעשי קידוש השם בתקופת גזירות‬
‫במחלוקת! עדות לכך התרסתו של רבי יוסי בן קיסמא‬ ‫השמד לאחר מרד בר־כוכבא היו ציון דרך ליהדות ומצאו‬
‫לעומתו‪ ,‬הטוען כי הוא מתגרה ברומאים שמן השמים‬ ‫את מקומם בספרות התלמודית‪ ,‬בפיוט ובספרות ההלכה‬
‫המליכום‪ .‬מעניין לציין כי ככל הנראה היה רבי חנינא בן‬
‫תרדיון מקורב לטרור היהודי כנגד מלכות רומי עוד בימים‬ ‫לדורותיה‪.‬‬
‫שקדמו למרד בר״כוכבא‪ .‬יעיד על כך המעשה בדבר בנו‬
‫שהצטרף לליסטים‪ ,‬וכאשר הרגוהו הליסטים עקב גלותו את‬ ‫ריבוין היחסי של המסורות התלמודיות על גזירות השמד‬
‫סודם‪ ,‬עשה רבי חנינא בן תרדיון יד אחת עם הליסטים‪ ,‬תוך‬ ‫נובע מהסמיכות הכרונולוגית של מרד בר־כוכבא לעריכת‬
‫שהוא מונע בעדם לערוך לבנו קבורה מכובדת‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫הספרות התנאית‪ ,‬וכן ממקומם המרכזי של חכמים מאותו‬
‫כבמקרים אחרים‪ ,‬סביר להניח כי הליסטים הם טרוריסטים‬ ‫דור‪ ,‬ורבי עקיבא בראשם‪ ,‬בהלכה ובמדרש‪ ,‬במחשבה‬
‫ובמעשה‪ .‬המקורות מעידים על ההתלבטות ששררה בקרב‬
‫המבקשים לפגוע בשלטונות הרומיים ולא שודדים בעלמא‪.‬‬ ‫הנהגת החכמים לגבי הדרך הנאותה להגיב על הכפיה‬
‫לעבור עבירות‪ .‬מקורה של ההתלבטות בשני הערכים‬
‫הידוע בין מקדשי השם בעקבות מרד בר־כוכבא הוא רבי‬ ‫שהתעצמו ביהדות‪ :‬קדושת החיים מצד אחד וחירוף נפש‬
‫עקיבא‪ .‬הסיבה הניתנת במקורות למאסרו על ידי הרומאים‪,‬‬ ‫לשם קידוש השם מצד אחר‪ .‬מחלוקת בתחום זה ניטשה בין‬
‫בדומה לרבי חנינא בן תרדיון‪ ,‬היא שהיה מלמד תורה‬ ‫חכמים עוד בימים שקדמו למרד בר־כוכבא‪ ,‬כנאמר במסכת‬
‫בפרהסיא לציבור גדול‪ :‬״תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות‬ ‫סנהדרין ע״ד‪ :‬״אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק‬
‫הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה‪ ,‬בא פפוס בן יהודה‬ ‫נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד‪ ,‬כל עבירות שבתורה‬
‫ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק‬ ‫אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ‬
‫מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים״‪ .‬ראוי לציין‬
‫בתורה‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות‪...‬‬ ‫כי רבי ישמעאל סבור כי אפילו כופים את האדם לעבודה‬
‫ואמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא‬ ‫זרה שלא בפומבי ‪ -‬יעבור ואל ייהרג‪ .‬אולם רבי יוחנן קבע‬
‫וחבשוהו בבית האסורים‪ ,‬ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו‬ ‫סייג‪ :‬״אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת גזרת‬
‫אצלו‪ ,‬אמר לו פפוס‪ ,‬מי הביאך לכאן‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬אשריך רבי‬ ‫המלכות‪ ,‬אבל בשעת גזרת המלכות אפילו מצוה קלה יהרג‬
‫עקיבא שנתפסת על דברי תורה‪ ,‬אוי לו לפפוס שנתפס על‬ ‫ואל יעבור‪ .‬כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אפילו שלא בשעת‬
‫גזרת מלכות לא אמרו אלא בצינעא אבל בפרהסיא אפילו‬
‫דברים בטלים״‪) .‬ברכות סא(‪.‬‬
‫מצוה קלה יהרג ואל יעבור‪.‬״‬
‫פרשת מותו של רבי עקיבא בבית־האסורים‪ ,‬היא דוגמה‬ ‫על חירוף נפש בעת גזירות השמד מצויה עדות מפי רבי‬
‫מובהקת נוספת של חירוף נפש נוכח הגזירות‪ ,‬וכך הוא‬ ‫נתן‪ ,‬מחשובי החכמים בתקופת אושה‪ ,‬במכילתא דרבי‬
‫בגירסת הירושלמי במסכת סוטה )בתרגום עברי(‪ :‬״רבי‬ ‫ישמעאל‪ :‬״רבי נתן אומר‪ ,‬׳לאוהבי ולשומרי מצותי׳)שמות‬
‫כ״ו(‪ ,‬אלו ישראל שהם יושבין בארץ ישראל ונותנין נפשם‬
‫על המצות‪ .‬מה לך יוצא ליהרג‪ ,‬על שמלתי את בני‪ .‬מה לך‬
‫יוצא לישרף‪ ,‬על שקראתי בתורה‪ .‬מה לך יוצא ליצלב‪ ,‬על‬