Page 6 - ETMOL_107

‫שיחות שלום בחדרים נפרדים‬

‫נציגי היהודים והערבים ניהלו נ־‪ 939‬ז ״שיחות שלום״ נלונדון בכינוסים נפרדים‬

‫מאת מרדכי נאור‬

‫שלממשלה הבריטית אין שום כוונה כזו‬ ‫כפול‪ :‬תחילה לערבים ולאחר כשעה‬ ‫הימים שלבי הסיום של מאורעות‬
‫ואל ליהודים לחשוד בה‪.‬‬ ‫ורבע ליהודים‪ .‬כך קרה שב‪ 7-‬בפברואר‬ ‫‪) 1939-1936‬״המרד הערבי״(‪ .‬הצבא‬
‫‪ ,1939‬הטריחו עצמם ראש ממשלת‬ ‫והמשטרה הבריטיים בארץ־ישראל‪,‬‬
‫לצד הערבי היו בעיות ממין אחר‪.‬‬ ‫בריטניה‪ ,‬נוויל צ׳מברלין‪ ,‬שר החוץ‬ ‫בסיוע היישוב היהודי‪ ,‬דיכאו כמעט‬
‫ראשי מדינות ערב וגם הבריטים עסקו‬ ‫הליפקס ושר המושבות מלקולם מקדונ‪-‬‬ ‫לגמרי את ההתקוממות הערבית‪ .‬ובכל‬
‫פעמים לא מעטות ביישור ההדורים‬ ‫לד לאולם הוועידה‪ ,‬כדי לברך את‬ ‫זאת‪ ,‬הבריטים‪ ,‬שליטי הארץ בימים‬
‫במשלחת הפלסטינית‪ ,‬שהיתה מפולגת‬ ‫המשלחות הערביות‪ ,‬שמעו מפיהן כמה‬ ‫ההם‪ ,‬לא היו מרוצים‪ .‬הם העריכו כי‬
‫בין ״חוסיינים״ אוהדי חג׳ אמין אל‪-‬‬ ‫מלות נימוס‪ ,‬ולאחר שאלו עזבו‪ ,‬חזר‬ ‫עליהם לרצות את הערבים דווקא‪,‬‬
‫חוסייני‪ ,‬המופתי הירושלמי‪ ,‬ל״נשאשי‪-‬‬ ‫הטקס על עצמו עם המשלחת היהודית‪.‬‬ ‫משום שבעולם המתקרב למלחמת־עולם‬
‫בים״‪ ,‬תומכי משפחת נשאשיבי‪ ,‬יריבת‬ ‫הצלם הממשלתי הנציח את שתי הפתי­‬ ‫בשל איומיו ומעשיו של שליט גרמניה‪,‬‬
‫חות המוזרות הללו בתמונות מקבילות‪.‬‬ ‫היטלר‪ ,‬מוטב שלערביי המזרח־התיכון‬
‫המופתי‪ .‬המופתי לא הורשה להגיע‬ ‫מלכתחילה היססו היהודים אם‬ ‫לא תהיה סיבה להתרחק מבריטניה‪,‬‬
‫ללונדון‪ ,‬לאחר שנחשב ל״עבריין‬ ‫להשתתף בוועידה‪ .‬היה ברור להם‪,‬‬ ‫ושחשוב מכל לשמור על השקט באזור‪.‬‬
‫נמלט״‪ :‬בסתיו ‪ ,1937‬כאשר ביקשו‬ ‫שהבריטים זוממים להפקיר את היישוב‪.‬‬ ‫כמה ממדינות ערב וגופים ואירגונים‬
‫הבריטים לעצרו‪ ,‬נמלט מירושלים‬ ‫לפני שתי הפתיחות הרשמיות נפגשו‬ ‫ערביים הפגינו אהדה לגרמניה הנאצית‬
‫לביירות לבוש בגדי אשה‪ .‬נציגו הבכיר‬ ‫שני המנהיגים היהודים הבכירים‪ ,‬ד״ר‬ ‫ולאיטליה הפשיסטית‪ ,‬והבריטים סברו‬
‫בוועידת סנט‪-‬גיימם היה קרוב‪-‬משפחתו‬ ‫חיים וייצמן ודוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬עם שר‬ ‫שמוטב למצוא מסילות ללב הערבים‪,‬‬
‫המושבות מלקולם מקדונלד ושאלוהו‬ ‫אפילו יבוא הדבר על חשבון היישוב‬
‫ג׳מאל אל‪-‬חוםייני‪.‬‬ ‫גלויות‪ :‬האם כוונת הבריטים לדון את‬ ‫היהודי בארץ־ישראל‪ ,‬שבעת ההיא מנה‬
‫המשלחת היהודית כללה את וייצמן‬ ‫היהודים בארץ‪-‬ישראל למיעוט נצחי?‬
‫ובן‪-‬גוריון‪ ,‬משה שרתוק‪ ,‬ראש המחל­‬ ‫אם כך‪ ,‬אין הם מוצאים טעם להשתתף‬ ‫פחות מחצי מיליון נפש‪.‬‬
‫בוועידה‪ .‬מקדונלד הבטיח לשניים‬ ‫בשלהי ‪ 1938‬הגישה ועדה מלכותית‬
‫קה המדינית של הסוכנות היהודית‪ ,‬הרב‬ ‫בריטית‪ ,‬ועדת וודהד‪ ,‬את מסקנותיה‬
‫סטפן וייז‪ ,‬מראשי היהדות האמריקנית‪,‬‬ ‫בדבר האפשרות לישם תוכנית חלוקה‬
‫יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬יו״ר הוועד הלאומי‬ ‫בארץ־ישראל‪ .‬המדינה היהודית הזעי­‬
‫בירושלים‪ ,‬ד״ר בן‪-‬ציון מוסינזון‪ ,‬מנהל‬ ‫רה שהציעה שנה וחצי קודם לכן ועדת‬
‫פיל‪ ,‬הצטמצמה והלכה‪ ,‬עד שהגיעה‬
‫המשלחת היהודית לוועידת לונדון‪ ,‬בין היושבים בראש השולחן‪:‬‬ ‫לממדים ננסיים ממש‪ ,‬מזכרון־יעקב עד‬
‫שרתוק‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬וייצמן‪ ,‬ממולם יושב ראש ממשלת בריטניה צ׳מברלין‬
‫רחובות‪ ,‬בשטח של אלף קמ״ר‪.‬‬
‫‪,.e i t‬‬ ‫היהודים דחו את ההצעה‪ ,‬והערבים‬
‫התנגדו לכל חלוקה‪ ,‬אפילו היא מעניקה‬
‫ליהודים לא יותר מארבעה אחוזים‬
‫משטח הארץ‪ .‬ממשלת בריטניה החליטה‬
‫לכנס את שני הצדדים ל״ועידת שולחן‬
‫עגול״‪ ,‬כדי למצוא מוצא מהסבך‪ .‬נציגי‬
‫היהודים והערבים הוזמנו ללונדון‪,‬‬

‫ששם עמדה הוועידה להיערך‪.‬‬
‫מועד הפתיחה נקבע ל*‪ 7‬בפברואר‬
‫‪ .1939‬המקום‪ :‬הארמון המלכותי סנט״‬
‫ג׳יימס‪ .‬הקשיים איימו לפוצץ את‬
‫הוועידה עוד לפני שנולדה‪ .‬הערבים‬
‫הופיעו בשתי משלחות‪ ,‬של הפלסטינים‬
‫ושל מנהיגי מדינות ערב‪ ,‬ושתיהן‬
‫כאחת הודיעו לבריטים במפורש‪ ,‬שהן‬

‫אינן מוכנות לשבת באולם אחד עם‬
‫המשלחת היהודית‪ ,‬שכללה את ראשי‬
‫היישוב וההסתדרות הציונית מארץ‪-‬‬
‫ישראל ומהעולם היהודי ואת נציגי‬
‫אגודת ישראל‪ .‬ממשלת בריטניה החלי­‬

‫טה אפוא לערוך לוועידה טקס פתיחה‬