Page 9 - ETMOL_107

‫ישראל נלקינד מייסד ניל״ו הקיט בראשית המאה נפר נוער ליתומי‬
‫קישינוב והעלה יתומים מאוקראינה בשנות העעורי‬

‫>״־‪---------- - ;5 x «3r‬‬

‫‪r.'. ^.'1^ I 1‬‬ ‫'‬ ‫י‪* . , .,‬‬

‫«<‪f ' l ' 11■"•-‬י‬ ‫» ‪*' r t n a .. I‬י־ ^ '‬

‫כפר הנוער הראשון‬

‫מאת יואל רפל‬

‫משנקלע בית״הספר ביפו לקשיים‬ ‫לכו ונלכה״‪ .‬מטרת התנועה היתה‬ ‫מקוה״ישראל שנוסד ב״‪ ,1870‬הוא‬
‫כלכליים נאלץ בלקינד לסגור אותו‬ ‫לעודד התיישבות חקלאית גדולה‬ ‫בית״הספר החקלאי הראשון בארץ‬
‫והוא עבר ללמד בבית־הספר של חברת‬ ‫ואפשר גם לכנותו היישוב החקלאי‬
‫בארץ־ישראל‪.‬‬ ‫היהודי הראשון בארץ־ישראל החדשה‪,‬‬
‫"כל׳ישראל״חברים״ ‪ -‬״אליאנס״ ‪-‬‬ ‫בחודש יולי ‪ 1882‬הגיעו לארץ ‪14‬‬ ‫אולם מקוה־ישראל נוסד על״ידי יהודים‬
‫בירושלים‪ .‬שנתיים לימד בלקינד‬ ‫מחברי ביל״ו‪ ,‬ובראשם ישראל בלקינד‪.‬‬ ‫מחוץ לארץ ‪ -‬חברת כל׳ישראל־חברים‬
‫בירושלים )‪ (1894-1892‬ואחר״כך יצא‬ ‫בתקופה הראשונה שלאחר עלייתו נמנה‬ ‫‪ -‬ומנהלו היה יהודי מחוץ לארץ ‪ -‬קרל‬
‫למסע ארוך ומקיף בארץ־ישראל כדי‬ ‫בלקינד עם קומונת הבילויים במקוה״‬ ‫נטר‪ .‬בית״הספר גם לא ראה עצמו חלק‬
‫ישראל והניסיון החינוכי שספג בבית*‬
‫להכיר את כל פינותיה‪.‬‬ ‫הספר לימד אותו על מהותו והשפעתו‬ ‫מהתיישבות יהודית חדשה בארץ‪ ,‬אלא‬
‫בלקינד חזר ליפו וקיבל משרת מורה‬ ‫של החינוך ״הצרפתי״ על התלמידים‬ ‫מוסד להכשרת עובדים שיפרנסו את‬
‫בבית״הספר לבנים שהוקם ביוזמה‬ ‫ואת הצורך להקים כפר חקלאי לנוער‬ ‫עצמם‪ .‬בית־הספר החקלאי הראשון‪,‬‬
‫משותפת של חובבי״ציון ואירגון כל'‬ ‫כפר נוער‪ ,‬שראה עצמו חלק מההתייש­‬
‫ישראל״חברים‪ .‬בימים לימד ובלילות‬ ‫של התנועה הציונית‪.‬‬ ‫בות הציונית בארץ־ישראל‪ ,‬היה מאיר־‬
‫עסק בחיבור ספרי לימוד שנתפרסמו‬ ‫שפיה ומייסדו ישראל בלקינד היה‬
‫אחרי שנים‪ .‬משנתפרדה חבילת האח­‬ ‫מורד בברון‬ ‫ממייסדיה של תנועת התעוררות ציונית‬
‫ריות על בית‪-‬הספר והוא עבר לרשות‬ ‫חשובה עשרים שנה לפני כן‪ ,‬תנועת‬
‫כל‪-‬ישראל‪-‬חברים בלבד‪ ,‬קיצצה ההנה­‬ ‫יחד עם חבריו עזב בלקינד את מקוה״‬
‫לה בשעות הוראת העברית‪ .‬בלקינד‬ ‫ישראל ונמנה עם הבילויים שהתנחלו‬ ‫ביל״ו‪.‬‬
‫נאלץ להתפטר ועבר שוב לראשון‪-‬‬ ‫ביוזמת הברון רוטשילד בראשוךלציון‪.‬‬ ‫ישראל בלקינד נולד בעיירה רוסית‬
‫לציון כמנהל בית‪-‬הספר של המושבה‪.‬‬ ‫אולם לא איש כבלקינד ישב במנוחה‪,‬‬
‫כאן החל מטפח את הרעיון להקמת בית‪-‬‬ ‫הוא היה בין המורדים בפקידות הברון‬ ‫בפלך מוהליב בשנת ‪ 1861‬וקיבל חינוך‬
‫ספר חקלאי שימלא את המשימות אשר‬ ‫בראשון״לציון ונאלץ בשל כך לעזוב‬ ‫עברי בבית אביו מאיר‪ ,‬שהיה מראשוני‬
‫את המושבה‪ .‬בעזרת קלונימוס ויסוצקי‪,‬‬ ‫המורים לעברית בגולה‪ .‬כדי להכשיר‬
‫לדעתו מקוה‪-‬ישראל לא הגשים‪ .‬הוא‬ ‫סוחר עשיר‪ ,‬מראשי חובבי״ציון‬ ‫את עצמו לקראת העליה לארץ עבר עם‬
‫ברוסיה‪ ,‬התנחל בגדרה ושימש בא״כוח‬
‫פיתח תוכנית להקמת ״קרית ספר״‬ ‫המושבה בוועד־הפועל של חובבי׳ציון‬ ‫סיום לימודיו לעיר חרקוב ושם למד‬
‫ובכותרת משנה לחוברת שכתב ציין את‬ ‫שישב ביפו‪ .‬זמן לא רב אחר״כך עבר‬ ‫חקלאות ורפואת בהמות‪.‬‬
‫מטרותיו‪ :‬״בית‪-‬ספר לאומי לתורה‪,‬‬ ‫ליפו‪ ,‬שם פתח ב״‪ ,1889‬יחד עם אביו‬
‫המורה‪ ,‬בית״ספר‪ ,‬שהיה הגרעין שממנו‬ ‫בשנת ‪ 1881‬פרצו פרעות קשות‬
‫לעבודה ולחינוך״‪ .‬בין השאר כתב‪:‬‬ ‫ביהודי רוסיה המכונות ״סופות הנגב״‪,‬‬
‫צמחו מוסדות חינוך רבים בארץ‪.‬‬ ‫שעוררו את העליה״הראשונה ואת‬
‫״דברי ימי היישוב החדש הראו לנו‪,‬‬ ‫תנועת חיבת״ציון‪ ,‬ובלקינד‪ ,‬יחד עם‬
‫כי לא כל הרוצה ליטול את השם איכר‬ ‫סטודנטים אחרים‪ ,‬הקים את אגודת‬
‫או עובד‪-‬אדמה ‪ -‬ייתי ויטול‪ .‬צריך‬ ‫דבי״ו ‪ -‬״דבר אל בני ישראל ויסעו״‪,‬‬
‫בראשונה ללמוד לעבוד ובפרט לחיות‬ ‫ששינתה את שמה לביל״ו ‪ -‬״בית יעקב‬
‫בתור איכר‪ ,‬החלוצים הראשונים הגיעו‬