Page 25 - עתמול 268

‫אמצעי מיגון ואזהרה נגד הטיפוס בעת שחרור ברגן בלזן‪ ,‬אפריל ‪1945‬‬

‫לחיידקים‪ ‬הגורמים למחלות אחרות‪ ,‬אך הוא נחשב גם היום‬ ‫ולמרות שהיו לו תופעות לוואי לא מעטות‪ ,‬ולפעמים אף חמורות‪,‬‬
‫כבדיקה מהירה ואמינה לאיבחון של טיפוס אפידמי כשמדובר‬ ‫היה כדאי להשתמש בו‪ ,‬שכן המחלה הייתה קטלנית מאד‪.‬‬

‫בחולה עם תסמינים מתאימים‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת העולם השנייה הפסיקו להשתמש בחיסון של וייגל‬
‫הטיפוס במלחמת העולם השנייה‬ ‫ופותחו חיסונים אחרים‪.‬‬
‫במלחמת העולם השנייה הייתה מחלת הטיפוס האפידמי גורם‬ ‫אבחון של טיפוס‬
‫המוות העיקרי בגטאות ובמחנות הריכוז (אנה פרנק ואחותה מרגוט‬
‫מתו מטיפוס)‪ ,‬וגם בין הצבאות הלוחמים‪ .‬אחת הבעיות העיקריות‬ ‫המיקרוביולוג הארצישראלי אריה אוליצקי‪ ,‬פיתח כבר ב־‪1915‬‬
‫של מערך הרפואה הגרמני הייתה לנסות ולמזער את הנזקים של‬ ‫שיטה מעבדתית (תבחין) לאבחון המחלה‪ ,‬שבה מוסיפים לסרום‬
‫מחלת הטיפוס לכוחות הלוחמים‪ .‬בגרמניה לא הייתה מגפת טיפוס‬ ‫(נסיוב) של חולים החשודים כחולי טיפוס תמצית מורתחת של‬
‫ב־‪ 25‬השנים שקדמו ללחימה‪ ,‬כך שהאוכלוסייה הגרמנית הצעירה‬ ‫חיידקי טיפוס‪ .‬הצימות — הניתן לצפייה במבחנה‪ ,‬בין הנוגדנים‬
‫שמרבית החיילים נמנו עמה לא הייתה מחוסנת‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫שיוצרו בדם החולה לתמצית החיידקים‪ ,‬מאשש שמדובר במחלת‬
‫הצבא הגרמני היה פגיע יותר למחלה יחסית לצבאות אחרים כמו‬ ‫הטיפוס ומאפשר לאבחן בוודאות את החולים‪ .‬חשוב להדגיש‬
‫צבאות פולין ורוסיה‪ ,‬ששם חלקים מהאוכלוסייה (כולל החיילים)‬ ‫שהנוגדנים מופיעים בגוף החולה רק כשבוע עד עשרה ימים לאחר‬
‫חלו בעברם בטיפוס ולכן היו מחוסנים‪.‬‬
‫הם נהגו לשלוח דגימות דם של חולי טיפוס לבדיקה במעבדות‬ ‫ההדבקה‪ ,‬ויש כמות משמעותית יותר לאחר כ־‪ 15‬יום‪.‬‬
‫מרכזיות‪ ,‬ואלה איבחנו את המחלה בעזרת תבחין ויל־פליקס‪.‬‬ ‫ב־‪ ,1916‬בעת מגפה של טיפוס בדרום־מזרח פולין‪ ,‬גילו‬
‫בהתאם לאיבחונים הכריזו על אזורים נגועים‪ ,‬שכוחות הרייך‬ ‫שני רופאים‪ ,‬אדמונד ויל (‪ )Weil‬הפולני וארתור פליקס‬
‫(‪ )Felix‬הצ'כי‪ ,‬חיידק נוסף לא שיגרתי אצל אנשים שנחשדו‬
‫השתדלו להתרחק מהם‪.‬‬ ‫כחולים בטיפוס‪ .‬החיידק‪ ,‬שהיה גדול מחיידקי הטיפוס‪ ,‬כונה‬
‫תרמית הטיפוס‬ ‫פרוטאוס‪ .(Proteus OX19) ‬התברר שהחיידק הגדול לא גרם‬
‫למחלת הטיפוס‪ ,‬אך התבחין שפיתח אוליצקי היה חיובי גם‬
‫סטניסלב מטולביץ (‪ )Matulewicz‬ויוג'ין לזובסקי (‪)Lazowski‬‬ ‫כלפיו‪ .‬לשני החיידקים‪ ,‬חיידק הטיפוס וחיידק הפרוטאוס‪ ,‬יש‬
‫ניהלו בשנת ‪ 1942‬את המרפאות של העיירות רוזוואדוב‬ ‫אנטיגניות משותפת (הם מגיבים עם אותם נוגדנים)‪ .‬ויל ופליקס‬
‫(‪ )Rozvadow‬וזבידניו‪ )Zbydniowiei( ‬ותריסר הכפרים הסמוכים‬ ‫החליטו להחליף את חיידקי הטיפוס המורתחים של התבחין‬
‫אליהן בפולין תחת השלטון הגרמני‪ .‬הם ניסו לחשוב על דרך‬ ‫בחיידקי‪ ‬פרוטאוס‪ ,‬משתי סיבות‪ :‬הראשונה — קל יותר לגדל‬
‫לשמור על חיי מטופליהם לא רק ממחלות‪ ,‬אלא גם מפני הנאצים‪.‬‬ ‫חיידקי‪ ‬פרוטאוס‪ ‬במעבדה‪ ‬מאשר חיידקי ריקציה‪ ,‬והשנייה —‬
‫הרעיון שמאחורי ההונאה החל להתפתח כשחבר שלהם‪ ,‬עובד‬
‫מעבדה מקומי‪ ,‬הגיע לחופשה של שבועיים כדי לבקר את‬ ‫לעובדי המעבדה מסוכן פחות לגדל את חיידקי הפרוטאוס‪.‬‬
‫התבחין המשופר‪ ,‬עם חיידקי הפרוטאוס‪ ,‬שכונה מאז "תבחין‬
‫ויל־פליקס"‪ ,‬אמנם נתן תוצאות חיוביות שגויות גם עם נוגדנים‬

‫עת־מול ‪268‬‬

‫‪23‬‬