Page 28 - עתמול 268
P. 28
ייצור תרכיב חיסון למחלת הפוליו ע״ש סאלק1956 , מחנה קיץ לילדים חולי פוליו1954 ,
(צילום :אדי הירשביין ,מאוספי ביתמונה) (צילום :דוד אלדן ,לע״מ)
ופיזיותרפיסטים לטיפול בנפגעים .היה חשש שאם הרשויות לא להתרבות באופן ניכר ,ובשנת 1950הגיע מספר הנפגעים לשיא
ינקטו צעדים מתאימים ,הנושא יצא מכלל שליטה וכעבור שנים חדש עם 1621מקרים חדשים .המחלה הפכה ממצב אנדמי ,שבו
ספורות תעמוד מדינת ישראל בפני משבר חברתי ,הומאני וכלכלי. יש נוכחות מתמידה של מחלה באזור גיאוגרפי מוגדר ,לאפידמיה
מצוקה זו הייתה ידועה גם בקרב יהדות התפוצות .כאקט של שפגעה באלפי ילדים ותינוקות .על פי נתוני משרד הבריאות,
סולידריות שלחה הפדרציה הציונית של דרום אפריקה לארץ בשנת במשך תשע שנים ( )1958-1950חלו במחלה 5827ילדים
1950קבוצת מתנדבים מומחים ,רופאים ופיזיותרפיסטים ,לתקופה בישראל .תשעים אחוזים מן הנדבקים היו ילדים מתחת לגיל חמש.
של שישה חודשים כדי לטפל באלפי הילדים שנזקקו לשיקום .אך בשלושים אחוזים מהמקרים נותרו הילדים משותקים לצמיתות.
תמותה נרשמה בעשרה אחוזים מהמקרים .המגפה התחוללה גם
מובן שלא היה בכך מענה מספק לצרכים ההולכים וגדלים.
בארצות הברית בשנים 1953-1942ובאירופה בשנת .1952
שיקום עם שוך המגפה למחלת הפוליו הייתה השפעה קשה על האווירה הציבורית בארץ.
המגפה שככה בשנת 1957לאחר שהצליחו לפתח חיסונים נגד ידיעות על המגפה והערכות לגביה הופיעו בעיתונים בהבלטה
המחלה .החיסון הראשון היה חיסון פסיבי על בסיס נגיף מומת, ועוררו בהלה שפשתה בקרב הציבור ועוררה חוסר אמון כלפי
שפותח בשנת 1955על ידי ד״ר יונה סאלק .החיסון השני היה חיסון הרשויות שנדמו כמי שאינן מצליחות להתמודד עם המגפה .גם
אקטיבי על בסיס נגיף מוחלש ,שפותח בשנת ,1957על ידי פרופ׳ החולים שהחלימו הצטיירו כאויבי הציבור שעלולים להדביק
אלברט סייבין .אולם שוך המגפה לא פתר את הצורך בשיקום של במחלה .מרחבים ציבוריים כבתי קולנוע ,חופי רחצה ובריכות
אלפי ילדים שנותרו נכים ונזקקו לטיפול שיקומי .בארץ היו אז רק שחייה התרוקנו והילדים שהחלימו נתקלו בסירוב לקבלם בחזרה
עשרות בודדות של פיזיותרפיסטים שרכשו את השכלתם בחו״ל
למוסדות החינוך.
וחלקם לא היו מוסמכים .רופאי שיקום היו בודדים. מצב גרוע במיוחד שרר במעברות שבהן תנאי התברואה היו ירודים
כדי להתמודד עם הבעיות פיתחו בבית החולים “אסף הרופא״ והצפיפות הייתה רבה ,מה שגרם להדבקה מהירה יותר במחלה.
(כיום המרכז הרפואי שמיר) ,שיטה חדשה לניהול הטיפול הורים שילדיהם חלו הסתירו זאת ,לעיתים מחשש מגילויי עוינות
השיקומי בנפגעי המגפה בניצוחו של ד״ר אנטול אקסר מנהל מצד הסביבה .כך על פי עדויות ,הוחבאו ילדים חולים במעברות,
המחלקה האורתופדית .הוחלט להעביר להורים את האחריות בצריפונים ובפחונים בתנאי תברואה ירודים וללא טיפול רפואי
לטיפול השוטף בילד הפגוע .ההורים קיבלו הדרכה כיצד
לבצע את הטיפול בביתם .הטיפול כלל הדרכה בביצוע תרגילי הולם.
התעמלות בסיסיים ,בתנוחה שבה צריך להשכיב את הילד ובאופן מערכת השיקום הרפואי שרק החלה להתפתח בארץ (היו מרכזי
שבו מחזיקים אותו .כדי להתגבר על מחסום השפה ועל העובדה שיקום בהדסה ,בית לוינשטיין ואלין) הייתה חסרת אונים לנוכח
שחלק מההורים לא ידע קרוא וכתוב ,צוידו ההורים בדפי הדרכה המספרים הגדלים והולכים של ילדים נכים שנזקקו לשיקום .עם
פרוץ המגפה לא היו בארץ מספיק מיטות שיקום ,לא כל שכן
שעליהם צוירו ההוראות לביצוע התרגילים. מיטות שיקום לילדים ,ולא היה כוח אדם מיומן של רופאי שיקום
שיטת טיפול זו ,שאיפשרה מתן טיפול ומעקב למספר גדול
של חולים ,השאירה את הילד הפגוע בסביבתו הטבעית ,בביתו
ובמסגרת משפחתו .באופן כזה הפך הטיפול לידידותי מבחינת
הילד ואיפשר שיתוף פעולה מצידו .הטיפול הביתי היה אמור
לסייע בשיקום של הילד שיגדל להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה.
עת־מול 268
26
