Page 32 - עתמול 268

‫השקיפה ממעון קדשך על עמך על ישראל‪ ,‬מכאב אנוש ומדבר‬ ‫במאמר זה ארצה להציג כמה תפילות אישיות שיש בהן גם מידע‬
‫הוות פצם והצילם [‪ ]...‬וממות תגאלם‪ ,‬המה ויושבי תבל כלה‪,‬‬ ‫היסטורי וגם בקשה על כלל התושבים‪ ,‬נוכרים כיהודים‪.‬‬
‫ושוכני ארץ צרפת‪ .‬וממותי תחלואים רעים לא ימותו‪ ,‬ותעצר‬
‫המגפה מביניהם‪ ,‬ונגע לא יקרב עוד באהליהם [‪ ]...‬עניים אנחנו‬ ‫כי מצפון פתחה הרעה‬
‫וכואבים‪ ,‬ובאזננו קול פחדים‪ ,‬פן יפשה הנגע בעיר הזאת ניצא‬ ‫בכתב יד השמור בספריית האדמו"ר מקרלין‬
‫ובערי מלכות פיימונטי לבותינו חרדים [‪ ]...‬לפניך ה' שומע אל‬ ‫(מספר ‪ )360‬נמצאת תפילה שמיוחסת לרבי‬
‫אביונים‪ ,‬בני בריתך הגרים בעיר הזאת ובשאר ארצות פיימונטי‬ ‫שמואל לנדא מפראג (‪ )1834-1750‬בנו של‬
‫דרים‪ ,‬ולכל העמים אשר תחת ממשלת מלכנו קארלו אלבירטו‬ ‫ה"נודע ביהודה"‪ .‬התפילה לא מתמקדת‬
‫[מלך סרדיניה‪ ]1849-1798 ,‬ירום הודו המטיב והמשגיח‪ ,‬לבלתי‬ ‫בשלום היהודים בלבד‪ ,‬אלא גם בשלום‬
‫תת המשחית לעבור בגבולנו ולבא אל בתינו לנגוף‪ .‬יהמו נא‬ ‫הקיסר ואשתו ובשלום כל תושבי אוסטריה‬
‫רחמיך עלינו ועל כל העמים כלם‪ ,‬כי מעשה ידיך כלנו ורחמיך‬ ‫(נחלות בית הבסבורג)‪ .‬התפילה מתייחסת‬
‫על מעשיך [‪ ]...‬וידעו כל הגוים כי אתה קדוש ישראל ומושיעו‬ ‫ככל הנראה למגפת הכולרה השנייה‬
‫שהתפשטה מרוסיה אל אירופה כולה ("כי‬
‫בעת צרה‪( .‬סינסינטי — היברו יוניון קולג'‪)Ms. 432 ,‬‬ ‫מצפון פתחה הרעה")‪ ,‬והיכתה בווינה בשנים‬
‫חרב הרעבון‬ ‫‪ .1832-1831‬הקיסר המוזכר כאן הוא פרנץ‬
‫השני (‪ )1835-1768‬הקיסר האחרון של‬ ‫הרב שמואל לנדא‬
‫המגפות הן סכנת נפשות לנדבקים מהן‪ ,‬והן יכולות לגרום גם‬
‫למשבר כלכלי שמביא עמו רעב ומחסור‪ .‬מחבר התפילה שבכתב‬ ‫האימפריה הרומית הקדושה‪ ,‬שהכתיר עצמו בשנת ‪ 1806‬לפרנץ‬
‫יד ירושלים (הספרייה הלאומית‪ ,‬מספר ‪ )9370‬מן המאה ה־‪,18‬‬ ‫הראשון קיסר אוסטריה‪.‬‬
‫מכנה מצב זה‪" :‬חרב הרעבון"‪ ,‬ונותן תיאור מוחשי מפורט של‬ ‫אנחנו עומדים היום בעצבון רוח [‪ ]...‬ראה עינינו מקור דמעה [‪]...‬‬
‫כי מצפון פתחה הרעה‪ ,‬הדבר באופל יהלוך [‪ ]...‬הנשים יושבות‬
‫הצרות הגופניות והכלכליות‪:‬‬ ‫גלמודות ובנים יתומים‪ .‬ועתה החל [הנגף] בעיר מלוכה ווינא‬
‫רבון כל העולמים בעל הרחמים רופא כל בשר [‪ ]...‬עלה מות‬ ‫ונפשינו חרדה מפני השמועה‪ .‬אהה! גם סביב בית זבול אדונינו‬
‫בסביבות חצרנו‪ ,‬ובכל פינה ועבר חליי בשרים‪ ,‬כנקלה כנכבד‪,‬‬ ‫הקיסר [כבר נר]אה המחלה [‪ ]...‬עשה עמנו אות לטובה כפי מדתך‬
‫אכרים וכורמים ואנשי חיל מתולעים ברימה השולטת בגופם‬ ‫ולא כפי מעשינו‪ ,‬ואל יבא המגפה חאליערא [־כולרה] בגבולינו‬
‫לצבות בטן ולנפיל ירך‪ .‬מי יחיה ומי ימות‪ .‬ומדת הדין הולכת‬ ‫ולא יעלה המות בחלונותינו‪ .‬חסה נא תחת כנפיך אדונינו‬
‫ומתפשטת בלי רפיון ועצלה‪ ,‬ובכל פינות העיר מספד ויללה‪.‬‬ ‫החסיד הקיסר יר"ה‪ ,‬עם הגבירה הקיסרית הצנועה‪ ,‬ובני המלך‬
‫כי החל חרמש בקמה‪ ,‬ועת הזמיר הגיע [‪ ]...‬כי אם בר מינן וחס‬ ‫והמלכה עם כל בית עסטרייך‪ .‬ואל יבא רוח רעה לנגדם‪( ,‬ואויר‬

‫מעופש) וקטב מרירי לא יסעיר ביניהם‪ .‬ובמהרה יעבור הזעם‬
‫מעיר מלוכה‪ ,‬ותוסף עוד ימים רבים על ימיהם להגין בצלם‬
‫עמים יחדיו‪.‬‬

‫על כל צרה שלא ת ׂבא‬
‫תפילה מיוחדת בעברית ובצרפתית‪ ,‬נכתבה בניס (‪ )Nice‬ב־‪1835‬‬
‫בידי הרב המקומי אלישע חננאל פונטרימולי‪ .‬הכותב הקדים‬
‫תפילה למכה בטרם הגיעה המחלה אל העיר‪ ,‬בעקבות השמועה‬
‫על התפשטות המגפה בצרפת‪ .‬פונטרימולי מחבר "נוסח תפלה‬
‫ובקשה על כל צרה שלא תבא ח"ו" עבור כלל התושבים‪ ,‬ואף‬
‫מתרגם אותה לצרפתית "לתשוקת אוהבי לשון צרפתי"‪ .‬התפילה‬

‫פותחת כנהוג בפסוקים‪ ,‬ואחריהם נמצא הטקסט האישי‪:‬‬
‫הביטה בעין חמלתך‪ ,‬יונתך תמתך‪ ,‬כי לבה סחרחר‪ ,‬צירים‬
‫וחבלים אחזוה‪ ,‬פלצות ואימות מות יבעתוה‪ ,‬על שמועה כי‬
‫באה‪ ,‬כי בגבולנו ובאיזה קצות הארץ ומלואה‪ ,‬ועל יושבי צרפת‬
‫ידך נטויה‪ ,‬והם קרובים אלינו והנה יד ה' הויה‪ ,‬כי החל הנגף‬
‫בעם‪ ,‬כל לבב נכאה‪ ,‬וכל רוח נפעם‪ ,‬ומות אכזרי ישולח בם [‪]...‬‬

‫(הספרייה הלאומית‪ ,‬ירושלים‪8 ‬־‪(Ms. Heb. 9370‬‬ ‫עת־מול ‪268‬‬

‫‪30‬‬