Page 30 - עתמול 268
P. 30

‫שירלי בן־דור אבין‬                                                                                    ‫מצבת הקבורה של רמע‬

                          ‫פוליו במצרים העתיקה‬                                                                                               ‫רגל פרעה סיפתח‬
                                                                                                                                                     ‫ד״ר שירלי בן־דור אבין —‬
‫המצרים נודעו בעולם העתיק כרופאים מומחים שתיעדו בכתוביהם תסמינים‪ ,‬אבחנות‬
‫וטיפולים לשלל מצבי חולי ופציעה‪ .‬חרף זאת‪ ,‬אין בכתבים הקדומים איזכור מתאים למחלת‬                                                                    ‫אוצרת לארכאולוגיה מצרית‪,‬‬
‫הפוליו ועל כן ההשערה על מקורה של מחלה זו במצרים העתיקה נסמכת על שני מקורות‬                                                                             ‫מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

                               ‫אחרים‪ :‬ייצוגים חזותיים ואבחון פתולוגיות בשרידי עצמות אדם‪.‬‬
‫הייצוג החזותי במצרים העתיקה התבסס על מוסכמות אמנותיות שהעדיפו את דמות האדם‬
‫האידילי על פני הדיוקן המציאותי‪ .‬לפיכך‪ ,‬סימני חולי או פציעה היו נדירים ביותר בייצוגים‬
‫המצריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצבים גופניים מסוימים‪ ,‬שנחשבו ככל הנראה חיוניים לייצוגו הנכון‬
‫של אדם ספציפי‪ ,‬כגון קומה נמוכה או עיוות בצורת הרגל‪ ,‬אכן מצאו את ביטוים באמנות‬

                                                                                           ‫החזותית‪.‬‬
‫עם מקרים נדירים אלו נמנית מצבת הקבורה של רמע‪ ,‬כוהן זוטר במצרים העתיקה‪ ,‬שחי‬
‫במאה ה־‪ 14‬לפנה"ס‪ .‬על גבי חזית המצבה העשויה אבן מעוטרת בתבליט שקוע וצבעוני‪,‬‬
‫מופיע הנקבר יחד עם אשתו‪ ,‬בנו ומנחות שונות‪ .‬רמע מוצג בראש גלוח כנהוג בקרב מעמד‬
‫הכהונה‪ ,‬כשהוא מחזיק בידו האחת מקטר וידו השנייה מושטת לעבר שולחן ועליו כלי מנחה‪.‬‬
‫רגלו האחת דקה וקצרה מהשנייה ותנוחת כף רגלו מעלה על הדעת כי אינו יכול להניחה‬
‫באופן מלא על הקרקע ולכן נאלץ להישען על מטה ארוך‪ .‬אופן הייצוג הייחודי של רגלו של‬
‫רמע מרמז על תיאור מציאותי להבדיל מאידילי‪ ,‬ולאור זאת עלתה ההשערה כי הכהן סבל‬
‫ממצב רפואי שהשפיע על מראהו באופן קבוע‪ .‬על סמך הייצוג החזותי לא ניתן לקבוע באופן‬
‫מוחלט אם העיוות בכף הרגל נוצר כתוצאה ממחלת שיתוק ילדים (פוליו) או כתוצאה ממום‬
‫מולד המוכר כ״כף רגל קלובה״ (ידוע גם ככף רגל סוסנית או קלוטה)‪ .‬כף רגלו של רמע מוצגת‬
‫בצורה ייחודית שעד כה לא נמצאה לה הקבלה במצרים העתיקה‪ .‬במקומות אחרים מתוארים‬
‫יחידים בעלי עיוותים שונים של הרגל כגון ברך נעולה או רגל דקה‪ ,‬אך גם לגביהם לא ניתן‬

                             ‫לקבוע בוודאות את מהות האבחנה על סמך הייצוג החזותי בלבד‪.‬‬
‫מקור אחר לזיהוי מחלות במצרים העתיקה מצוי בעצמות אדם אשר שרדו בזכות הנוהג‬
‫המצרי לשמר את גוף האדם לאחר המוות באמצעות תהליך החניטה‪ .‬עיוות וקיצור של רגל‬
‫שמאל זוהו במומיה של פרעה סיפתח שמלך במצרים בראשית המאה ה־‪ 12‬לפנה"ס‪ ,‬וגם‬
‫כאן מתלבטים החוקרים בשאלת האבחנה בין מחלת הפוליו לבין כף הרגל הקלובה‪ .‬כף רגל‬
‫קלובה אובחנה במידה רבה של ודאות במומיה של חנום‪-‬נחת׳‪ ,‬אציל שחי במצרים במאה‬

                                                                                      ‫ה־‪ 19‬לפנה"ס‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬האפשרות כי מחלת הפוליו הופיעה כבר באלף השני לפני הספירה‬
‫במצרים העתיקה אינה ניתנת לאישוש או להפרכה על סמך הידע הנוכחי ויש‬
 ‫לחכות ליישומן של שיטות מדעיות חדשות שיאפשרו אבחון ודאי של המחלה‪.‬‬

                                                                                                                                ‫לעיון נוסף‬

‫‪1.	 H. Mahran & S. M. Kamal, Physical Disability in Old Kingdom Tomb Scenes, Athens Journal of History 2 (3), 2016, pp. 169–192.‬‬
‫‏‪2.	 G. K. York 3nd & D. A. Steinberg, Neurology in Ancient Egypt, Handbook of Clinical Neurology 95, 2010, pp. 29–36.‬‬

‫כשליחות מקצועית והומניטרית‪ .‬כעבור שנתיים עברה לנהל אותו‬    ‫שני המוסדות‪“ ,‬תל השומר״ ו״אסף הרופא״‪ ,‬התמודדו על הקמת‬
‫סנדרה אילן‪ ,‬שהגיעה ב־‪ 1950‬כמתנדבת במשלחת רפואית מדרום‬      ‫בית הספר בתחומם‪ .‬מה שהכריע לבסוף את הכף הייתה התנגדותם‬
                                                           ‫של ארגון הבריאות העולמי ויוניס״ף להקמת בית הספר במסגרת‬
                        ‫אפריקה ונשארה בארץ כעולה חדשה‪.‬‬     ‫בית חולים צבאי‪ .‬התנגדותם נבעה מהיותם ארגונים הומניטריים‬
‫במקביל נעשה צעד נוסף בעזרת ארגונים אלה‪ ,‬ובקיץ ‪ 1954‬נפתח‬    ‫שפעלו תחת חסותו של ארגון האומות המאוחדות‪ ,‬שהקפיד‬
‫בבית החולים “אסף הרופא״ — מרכז השיקום לילדים נפגעי פוליו‪,‬‬  ‫לשמור על ניטרליות וקיים את מפעליו אך ורק למטרות אזרחיות‪.‬‬
                                                           ‫התנגדות זו לא הותירה ברירה בידי ד״ר שאול זימן‪ ,‬מנהל האגף‬
                    ‫שתוכנן להיות מרכז שיקום מקצועי ארצי‪.‬‬   ‫לרפואה סוציאלית במשרד הבריאות‪ ,‬והוא החליט בשיתוף עם‬
                                    ‫הזדמנות לצמיחה‬         ‫שיבא מנכ״ל המשרד‪ ,‬על הקמת בית הספר לפיזיותרפיה ב״אסף‬
                                                           ‫הרופא״‪ .‬זימן הדגיש שההחלטה היא פורמלית בלבד ואינה מונעת‬
‫משברים יכולים להיות הרסניים עד כדי חוסר יכולת שיקום‪,‬‬
‫אך הם יכולים גם להפוך להזדמנות להתפתחות תוך כדי‬                                             ‫שיתוף פעולה בין המוסדות‪.‬‬
‫קידום טכנולוגי‪ ,‬מדעי‪ ,‬רפואי ועוד‪ .‬למרות מה שעברה החברה‬     ‫בדצמבר ‪ 1953‬נוסד אפוא‪ ,‬בבית החולים “אסף הרופא״ בית הספר‬
‫הישראלית בשנותיה הראשונות‪ ,‬כשמשאביה היו דלים ומשברים‬       ‫הראשון לפיזיותרפיה בארץ‪ .‬בשנתיים הראשונות ניהלה את בית‬
‫רבים איימו עליה‪ ,‬היא יכלה להם‪ .‬המשבר הבריאותי נוצל לפיתוח‬  ‫הספר דיאנה קיד‪ ,‬פיזיותרפיסטית בריטית‪ ,‬שקיבלה את התפקיד‬

   ‫מקצועי ורפואי ולקידום תחום השיקום במדינה הצעירה‪0 .‬‬

                                                                                                             ‫לעיון נוסף‬                     ‫עת־מול ‪268‬‬
‫‪ .	1‬י׳ פראוור (עורך)‪“ ,‬שיתוק ילדים״‪ ,‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬ל״ב‪ ,‬החברה להוצאת אנציקלופדיות‪ ,‬תשמ״א‪ ,‬עמ׳ ‪.406-405‬‬
                                                                                                                                            ‫‪28‬‬
                                                                           ‫‪ .	2‬מ׳ רשקס‪ ,‬הנידונים לתהילה‪ ,‬מילוא‪.1996 ,‬‬
                             ‫‪ 	.3‬א׳ אנטול‪,‬״שיקום אחרי פוליומיאליטיס״‪ ,‬הרפואה‪ ,‬מ״ג‪ ,‬חוברת ו׳‪ ,15.9.1952 ,‬עמ׳ ‪.91-90‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35