Page 143 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 143

‫פרק שלישי‬                                                                                  ‫‪128‬‬

‫האוכלוסייה הכפרית בארבעת הסנג'קים של‬
           ‫ארץ־ישראל המערבית‬

‫עד כה דנתי ב־‪ 13‬הערים שהיו בארץ־ישראל המערבית במאה התשע עשרה ועל גודל‬
‫האוכלוסייה שלהן‪ .‬כעת אעסוק בארבעת הסנג'קים (מחוזות המשנה)‪( :‬א) סנג'ק עכו;‬
‫(ב) סנג'ק שכם; (ג) סנג'ק ירושלים; (ד) סנג'ק עזה‪ .‬חיבורם יחד הוא למעשה ארץ־‬

                                               ‫ישראל המערבית במאה התשע עשרה‪42.‬‬

                          ‫סנג'ק עכו ואוכלוסיית היישובים הכפריים שבו‬

‫חמישה מקורות עיקריים שימשו בשחזור היישובים והאוכלוסייה בסנג'ק עכו‪43:‬‬
‫(א) ספרי הסקר של קרן החקר הבריטית‪ ,‬משנות השבעים של המאה התשע עשרה‪ .‬על‬
‫סנג'ק עכו מצוינים שם גם נתונים מספריים של גודל אוכלוסיית היישובים השונים‪,‬‬
‫וזאת שלא כדיווח על שאר הסנג'קים בארץ; (ב) החיבור המפורט של ויקטור גרן‬
‫(תיאור ארץ־ישראל); (ג) המפקד של סנג'ק עכו מ־‪ ,1886‬שערך גוטליב שומכר‪ ,‬מהנדס‬
‫מחוז עכו‪ ,‬שפיקח על העבודה במחוז זה מטעם השלטונות העות'מאניים‪ .‬במפקד‬
‫שערך נמנו כל הגברים בני ‪ ,60–16‬המסוגלים לעבודה‪ ,‬שחיו אז ביישובי הסנג'ק;‬
‫(ד) המפקד הסטטיסטי המפורט המהימן הראשון של הבריטים בתקופת המנדט הבריטי‬
‫שנערך ב־‪ .1922‬את המספרים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה יש לראות גם‬
‫על רקע ההשוואה למפקד זה; (ה) נתונים עות'מאניים נוספים שפרסמו חוקרי ארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬ובהם סיכומים כלליים של חמש קאצ'ות סנג'ק עכו‪ ,‬אך אין שם פירוט של‬

                                                          ‫ערים ושל יישובים בודדים‪44.‬‬

‫הידע על האוכלוסייה הכפרית בארץ במאה התשע עשרה מבוסס על מקורות המתייחסים‬                    ‫‪	42‬‬
‫לארבעת הסנג'קים שהיו אז בארץ‪ .‬בעקבותיהם פרסמתי ארבעה מאמרים כדלהלן‪ :‬סנג'ק עכו;‬             ‫‪	43‬‬
‫סנג'ק שכם; סנג'ק ירושלים; סנג'ק עזה‪ .‬המאמרים על סנג'ק ירושלים וסנג'ק עזה פורסמו גם‬         ‫‪	44‬‬
‫באנגלית‪ .‬בהמשך הפרק אפנה לארבעתם‪ .‬מפות מפורטות של הסנג'קים ירושלים ועזה ראו‬
‫בהמשך בפרק הנוכחי‪ .‬לעומתם מפות של שני הסנג'קים האחרים‪ ,‬עכו ושכם‪ ,‬ראו במאמרים‬

                                                    ‫המפורטים עליהם המצוינים בביבליוגרפיה‪.‬‬
‫את המאמר הראשון שלי על יישובי מחוז עכו פרסמתי עם ע' אורן‪" ,‬יישובי הגליל ערב מפעל‬
‫ההתיישבות הציוני"‪ ,‬א' שמואלי‪ ,‬א' סופר ונ' קליאוט‪ ,‬ארצות הגליל‪ ,‬חיפה ‪ ,1983‬ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .352–315‬אחר כך‪ ,‬בפירוט נוסף‪ ,‬התפרסם מאמרי‪ ,‬סנג'ק עכו‪ .‬שם מפות וטבלאות של יחידות‬
‫המשנה‪ ,‬שמות כל הכפרים גודלם‪ ,‬ועל הערים בו‪ .‬המפות והטבלאות ראו במאמר המצויין‪.‬‬
‫באשר לחמש הערים שהיו בסנג'ק עכו‪ :‬עכו‪ ,‬חיפה‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה ונצרת‪ ,‬כבר הרחבתי לעיל‪.‬‬

                                                        ‫עתה אתמקד ביישובים הכפריים בלבד‪.‬‬
‫אבקש להדגיש כי במאמרים שכתבתי על היישובים הערביים במאה התשע עשרה לא היה‬
‫בכוונתי לפרט בנושאי קיומם והתפתחותם בארץ ובחבליה השונים‪ .‬מאמרים וספרים רבים‬
‫נכתבו בנושאים אלה‪ .‬מטרתי הייתה להתרכז בגודל האוכלוסייה שהייתה בהם באותם הזמנים‪.‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148