Page 139 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 139
פרק שלישי 124
התושבים התפרנסו בעיקר מחקלאות באזור שמסביב ליישוב .העמקים סביב בית
לחם היו מעובדים בצורה אינטנסיבית ,ובהם מדרגות הרים וגידולים חקלאיים רבים:
מטעי זיתים ,כרמים ,בוסתני פרי מסוגים שונים ,דגנים ,קטניות וירקות .בשדות
ובמטעים היו מגדלי שמירה (נוטריות) .עוד גידולים ועיסוקים היו שם :גידולי ורדים
לשימוש הכנסיות ,כוורות דבורים לשעווה ,שיועדה לתעשיית הנרות הענפה לכנסיות
ולצליינים הרבים ,יין משובח ששווק אף לאירופה ,וירקות ופרות לשוקי ירושלים.
היו מתושבי בית לחם שהתפרנסו ממסחר ושירותים לכפרי הסביבה ולבדווים
שבמזרח ,באזור מדבר יהודה .יש לציין שירושלים מילאה תפקיד מרכזי במסחר
ובשירותים ולבית לחם היה תפקיד משני בלבד .בית לחם סיפקה לירושלים חלק ניכר
מתעשיית המזכרות לצליינות הנוצרית ,צלבים ,מחרוזות תפילה ,מודלים של כנסיית
הקבר וכנסיית המולד ושל מקומות קדושים אחרים לנוצרים ,פסלים של ישו ,של מריה
הקדושה ועוד .הם נמכרו לצליינים שהגיעו לעיר לביקור בכנסיית המולד ,ושווקו גם
לירושלים ואף לאירופה ,בעיקר לארצות קתוליות.
בבית לחם התפתחו גם מלאכות הקשורות לתעשיית הבניין ,עבודות אבן ומחצבות,
והן גדלו מאוד עקב התפתחות הבנייה בארץ ,בעיקר באזור ירושלים ובית לחם.
בירושלים היו העדות הנוצריות פעילות ביותר בבנייה החדשה ,והעוסקים בבנייה
בירושלים העדיפו להעסיק ערבים נוצרים ובהם פועלים מבית לחם ,ובכך תרמו
תרומה חשובה גם להתפתחותה של בית לחם עצמה .אפשר לומר כי במאה התשע
עשרה התפתחה בית לחם בגלל קדושתה לנוצרים ,כמקום הולדת ישו ,ובגלל קרבתה
לירושלים ,שהתפתחה מאוד באותה מאה39.
שכם כחברון ,ערי מחוז מרכזיות ושתי ערים קטנות בין יפו לירושלים,
רמלה ולוד
במאה התשע עשרה הייתה שכם אחת הערים החשובות ביותר בארץ־ישראל והעיר
המרכזית של כל אזור השומרון — סנג'ק שכם .העיר ישבה בעמק פנימי ,בין רכסי הר
עיבל להר גריזים ,על צומת דרכים חשוב .הדרכים הובילו ממנה למערב — ליפו ולחוף
הים; לצפון־מערב — לנצרת ,לחיפה ולעכו; לצפון־מזרח ולמזרח — לעמק הירדן,
לים המלח ,ולעבר הירדן; ולדרום — לירושלים .שכם מילאה תפקיד מרכזי במסחר
כתחנת שירות בין יפו לדמשק ,והיה בה ח'אן גדול לשיירות הרבות שעברו דרכה.
שכם גם הייתה עיר שירותים מרכזית לאזור הכפרי הנרחב סביבה .תושביה הנוצרים
היו מעטים ,עשרות עד כמה מאות .גם היהודים בה היו מעטים ,כ־ 100–50נפש בלבד.
לעומת זאת הייתה בה קהילה של שומרונים ,שהיו אמנם מעטים ,כ־ 200–100נפש ,אך
39על בית לחם ,על המבנה הטופוגרפי שלה ועל האוכלוסייה שבתוכה ,ראו בן־אריה ,שם ,עמ'
,106–95והמקורות שם .שם גם על מפת העיר המוצגת לעיל ועל מקורה.
