Page 134 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 134
מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? 119
בכלכלת צפת וטבריה אפשר להבחין בין התושבים היהודים לתושבים מוסלמים.
רוב היהודים בשתי הערים חיו מכספי ה"חלוקה" .חלק קטן מהם ,בעיקר בני העדה
הספרדית ,עסקו במלאכה ובשירותים בשווקים ,והיו בהם אף כמה סוחרים ,אבל רוב
היהודים חיו מלימוד תורה בישיבות ובבתי מדרש .לעומתם רוב המוסלמים התפרנסו
מחקלאות ,בשטח שמחוץ לערים .סביב צפת היו מטעים נרחבים של זיתים ,גפנים
ובוסתני פרי .בשטחים רבים עובדו גידולי שדה ,חיטים ודגנים אחרים ,במדרונות
ההרים ,במדרגותיהם ובשטחי העמקים .האקלים החם של טבריה אפשר גם גידולים
סוב־טרופיים .בים כינרת התפשט ענף הדיג ,בעיקר לקראת סוף המאה ,והדגה שווקה
לצפת ,לנצרת ואף לירושלים .גם טבריה סחרה עם הכפרים בסביבתה ועם הבדווים,
שבאו מעמק הירדן .לקראת סוף השלטון העות'מאני החלה טבריה מתפתחת והיא
קושרה בכבישים מערבה ,לעבר עכו ויפו ,ודרומה ,למעיינות חמי טבריה ולתחנת
הרכבת בצמח .גם מעיינות מרפא פותחו בה וכן נפתחו שירותי תקשורת ,דואר
וטלגרף וסוכנות נסיעות .מן הראוי להוסיף כי במחצית הראשונה של המאה התשע
עשרה ההתפתחות של צפת וטבריה הייתה מעטה יחסית .ליהודים ,שהיו בעיקרם בני
היישוב הישן המסורתי ,כמעט לא היה קשר לכפרי הסביבה .לקראת סוף המאה החלו
שתי הערים לגדול ולהתפתח ,בעיקר טבריה ,שקצב גידולה והתפתחותה היה גדול
משל צפת .הדבר נבע משתי סיבות .ראשית ,טבריה ישבה בצומת אזורים גאוגרפיים
שבאותה עת החלו מתפתחים מאוד ,דהיינו עמקי הצפון ועמקי הגליל התחתון והגליל
המזרחי .לעומתה צפת ישבה באזור ההררי של הגליל העליון ,שכמעט שלא התפתח.
הסיבה השנייה הייתה השינוי שחל בהרכב האוכלוסייה היהודית בטבריה .אט־אט
החלו חודרים לעיר יסודות של היישוב הציוני "החדש" ,והם הפכו אותה מרכז לכל
היישובים הכפריים היהודיים שנוסדו בסביבה33.
חברון הייתה אחת מארבע ערי הקודש היהודיות ("ארבע ארצות") בארץ־ישראל.
אך הקהילה היהודית בחברון הייתה קטנה .אוכלוסיית העיר בראשית המאה התשע
עשרה נאמדה בכ־ 6,000נפש ,מתוכם רק כ־ 300יהודים .בסוף שנות השבעים של
המאה הגיעה אוכלוסיית העיר לכדי 9,000נפש ,מתוכם כ־ 700יהודים .הקהילה
היהודית של בני היישוב הישן התפרנסה במידה רבה מכספי החלוקה ,ואנשיה עסקו
בלימוד תורה בישיבות 34.נוצרים כמעט לא התגוררו בעיר .לחברון לא הייתה חשיבות
דתית מיוחדת בעיני הנוצרים ,ופרט לפעילות מיסיונרית מועטה ,בעיקר בסוף המאה,
כמעט לא חיו בה נוצרים.
במאה התשע עשרה הייתה חברון אחת מהערים המרכזיות בארץ־ישראל ,והעיר
על צפת וטבריה במאה התשע עשרה ,ראו בן־אריה ,שנים עשר היישובים ,עמ' .114–106 3 3
3 4
שם גם על מפת העיר המוצגת לעיל ומקורה .על צפת ,ראו גם עבאסי ,צפת .צפת היא העיר,
היחידה שלא הצלחתי למצוא מפה שלה מהמאה התשע עשרה ,חוץ מרמלה ולוד שהיו אז
עדיין בחזקת עיירות בלבד.
על חברון ,ראו גם אבישר ,ספר חברון .הספר עוסק רק ביהודים ,אך אפשר לקבל ממנו גם
תמונה מסוימת על היבטים כלליים של העיר.
