Page 136 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 136
מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? 121
גם בחברון הייתה החקלאות מקור ההכנסה העיקרי של התושבים .חברון נודעה
בכרמי הגפנים העשירים סביבה .מקורות המים הקבועים היו מועטים ,אך גשמי החורף
הרבים אפשרו חקלאות ענפה .היו תושבים שהתפרנסו מתעשייה זעירה וממסחר .ענף
התעשייה העיקרי היה ניפוח זכוכית .מוצרי הזכוכית של חברון שווקו לכל הארץ
ואף יוצאו לחוץ־לארץ ובעיקר למצרים :בקבוקים ,כוסות ,מנורות ,נרגילות ,טבעות,
עגילים ומחרוזות ,חלקם צבועים .תעשיות אחרות היו עורות — בעיקר נאדות מים
מעורות עזים וכבשים — קרמיקה ,אריגי כותנה ,צמר (שהובא מהבדווים) ושטיחים
גסים .גם תעשיית מזון הייתה בעיר ,והייתה מושתתת על יבולי הסביבה ,בייחוד על
צימוקים ופרות מיובשים אחרים .גם המסחר היה מקור פרנסה חשוב .כאמור דרך
מסחר חשובה עברה בעיר ,מהצפון לדרום ולמצרים .בחברון היה מקום המפגש של
הבדווים מהדרום עם סוחרי העיר והצפון .לסוחרי חברון היו קשרים הדוקים עם
אוכלוסיית הבדווים בנגב .הם הביאו לעיר את סחורתם ,והסוחרים מחברון שיווקו
אותה בכל רחבי ארץ־ישראל37.
שתי הערים הערביות־נוצריות :נצרת ובית לחם
במאה התשע עשרה הייתה נצרת העיר החמישית בגודלה בגליל ,עיר נוצרית בעיקרה.
בראשית המאה ישבו בה כ־ 1,500–1,000נפש .אך בהמשכה גדלה העיר עד שערב
מלחמת העולם הראשונה ישבו בה כ־ 10,000–8,000נפש .כשני שלישים מהתושבים
היו נוצרים וכשליש מוסלמים .לא היו בה יהודים כלל .היוונים־אורתודוקסים היו
הקבוצה הגדולה בעיר ומנו כשני שלישים מכלל הנוצרים ,שליש לטינים־קתולים,
וכן עוד שתי קבוצות קטנות — מרונים ויוונים־קתולים .חי בעיר גם מיעוט קטן של
קופטים .במשך המאה הגיעו לנצרת גם הפרוטסטנטים ,האנגליקנים והלותרנים .העיר
ישבה על מדרון הררי ,ורוב הבתים היו בחלקו הנמוך של המדרון ,בכמעין אמפיתאטרון
בשורות ,בית מתחת לבית .מאמצע המאה גדלה העיר והתפשטה ,בעיקר לעבר העמק
שלמטה ,ונוספו בה בתים בעלי יסודות מודרניים .לקראת סוף המאה התשע עשרה גדל
מספר הבתים פי שלושה עד ארבעה לעומת מספרם בראשית המאה .אך כבר בראשית
המאה נחלקה העיר לשלושה רבעים עיקריים :יווני־אורתודוקסי בצפון; לטיני (קתולי)
בדרום־מערב; ומוסלמי במזרח .במהלך המאה גדל מספר הרבעים ,ואגודות נוצריות
בנו מבני ציבור רבים וגדולים לבני העדות הדתיות השונות .במקומות מרכזיים נבנו
מנזרים ,כנסיות ,מוסדות חינוך ,סעד ובריאות .התושבים התפרנסו בעיקר מחקלאות,
בגבעות ובמדרונות ההרים מסביב ואף בשדות הרחוקים שבעמק יזרעאל .פרנסתם
של רבים הייתה על מרעה צאן ובקר .נצרת מילאה תפקיד מרכזי במסחר ובתחבורה
בגליל ,ודרכה הועברה תבואה לחיפה ולעכו ואף לדמשק .לסוחרי נצרת היו קשרים עם
סוחרים בערים אחרות ,ובהם סוחרים בעבר הירדן ,כגון בא־סלט .בעיר היו ממגורות
37בין ירושלים לחברון היה קשר מיוחד .משגדלה ירושלים באו חברונים רבים לעבוד בה.
בירושלים נמכרו המוצרים המיוחדים שיוצרו בחברון ,כמו למשל הזכוכית החברונית.
