Page 131 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שלישי‬ ‫‪116‬‬

‫צלחו של קבוצות אמריקניות דתיות־מיסטיות‪ .‬בשנת ‪ 1869‬הגיעו הטמפלרים הגרמנים‪,‬‬
‫וליד יפו בנו שתי מושבות גרמניות‪ .‬בשנת ‪ 1869‬נפרץ שער חדש‪ ,‬שני‪ ,‬בחומה‬
‫המזרחית של העיר‪ ,‬ובשנות השבעים הוחל בהרס החומה ובמילוי החפיר מסביב לה‪.‬‬
‫אבני החומה המתמוטטת נלקחו לבניין בתים חדשים מחוץ לחומה‪ .‬בראשית שנות‬
‫השמונים כבר היו מחוץ לחומה‪ ,‬לאורך הדרכים היוצאות ממנה‪ ,‬ח'אנים‪ ,‬חנויות ובתי‬

‫מלאכה‪ .‬שכונות מגורים התפתחו בעיקר מצפון לעיר ומדרומה‪.‬‬
‫שתי סיבות הביאו להתפתחותה של יפו‪ :‬קרבתה היחסית לירושלים והקשר שלה‬
‫לאזור החקלאי הפורה שסביבה‪ .‬כשירושלים החלה לגדול‪ ,‬בעיקר מראשית שנות‬
‫הארבעים של המאה התשע עשרה‪ ,‬גדלה גם יפו‪ ,‬ששימשה הנמל הראשי שלה‪ .‬גם‬
‫ההתפתחויות הכלליות‪ ,‬הטכנולוגיות והימיות‪ ,‬השפיעו מאוד על התפתחות הנמלים‬
‫לאורך החוף המזרחי של הים התיכון‪ ,‬כמו למשל הפעלתן של אניות קיטור להובלת‬
‫משא ונוסעים במימי הים התיכון‪ .‬יפו נעשתה נמל לאניות שהפליגו למערב‪ .‬כריית‬
‫תעלת סואץ ב־‪ 1869‬תרמה מאוד לעלייה בתנועה הימית באזור‪ .‬גם הרפורמות בממלכה‬
‫העות'מאנית‪ ,‬שחיזקו את מעמדן של מדינות אירופה בירושלים‪ ,‬הגבירו את קשרי‬
‫המסחר בין אירופה לארץ־ישראל והשפיעו מאוד על העלייה ועל תנועת הצליינות‬

‫והתיירות לארץ־ישראל ולירושלים דרך נמל יפו‪30.‬‬
‫הסיבה השנייה לעלייתה של יפו היה הקשר שלה לאזור החקלאי הפורה שסביבה‪.‬‬
‫נוסף על היותה נמל חוץ‪ ,‬הייתה יפו גם מרכז סחר פנים‪ .‬שוקי העיר היו למקומות‬
‫מפגש שאליהם הביאו הכפריים והבדווים את סחורתם‪ ,‬ותושבי יפו‪ ,‬בעיקר בעלי‬
‫המלאכה והסוחרים‪ ,‬נתנו להם שירותים‪ ,‬ובהם שירותי דרך‪ ,‬וסיפקו להם מוצרים‬
‫וחפצים‪ .‬לאחר מלחמת קרים (‪ )1856‬ניכרה התפתחות רבה במסחר ובמלאכה ביפו‪.‬‬
‫מקורות בני הזמן מלמדים על זרימת סוחרים ובעלי מלאכה לעיר‪ ,‬שכולם מצאו בה‬
‫עבודה בשפע והכנסה מכובדת‪ .‬שפע המים והאקלים הנוח משכו אליה מתיישבים‬
‫חדשים‪ ,‬אירופים‪ ,‬אמריקנים מילנריסטים וטמפלרים גרמנים‪ .‬הטמפלרים תרמו רבות‬
‫להתפתחות המלאכה בעיר‪ .‬מלאכות חדשות הוכנסו אליה‪ ,‬ובהן מלאכות הקשורות‬
‫בהסעת נוסעים‪ ,‬בחקלאות‪ ,‬בייצור עגלות וכרכרות‪ ,‬באספקתן ובתיקונן‪ .‬במשך המאה‬
‫גדלה יפו והתפתחה עד שהייתה לעיר הנמל הראשית בכל חוף הים הארץ־ישראלי‪,‬‬
‫ואף הייתה לעיר השנייה בגודל ובחשיבות בכל מערב ארץ־ישראל‪ ,‬אחרי ירושלים‪.‬‬
‫בהמשך המאה אף החלה מתפתחת וגדלה מכוחה היא‪ .‬חלקם של היהודים בהתפתחות‬
‫זו היה ניכר‪ .‬חשוב לציין כי עוד לפני ראשית שנות השמונים של המאה התשע‬
‫עשרה ולפני העלייה הראשונה בלטו ניצני התפתחותה של יפו היהודית‪ .‬הערכות‬
‫האוכלוסייה של העיר יפו הן כדלהלן‪ :‬בראשית המאה התשע עשרה ישבו ביפו‪ ,‬לפי‬
‫אומדן‪ 3,000–2,500 ,‬נפש‪ .‬יהודים עדיין לא גרו בה‪ .‬עד ‪ 1840‬גדלה האוכלוסייה בקצב‬
‫אטי לכדי ‪ 5,000‬נפש‪ .‬קהילה יהודית קטנה קמה בה‪ ,‬קהילה של כ־‪ 200‬נפש‪ .‬באמצע‬
‫המאה הואץ קצב הגידול עד שב־‪ 1880‬הגיעה כלל האוכלוסייה ביפו לכ־‪ 10,000‬נפש‪,‬‬

‫‪ 30‬על התפתחותה של יפו בשלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬בשנים ‪ ,1914–1799‬ראו קרק‪ ,‬יפו‪.‬‬