Page 141 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שלישי‬ ‫‪126‬‬

‫רמלה על הצד המזרחי של רכס נמוך ורחב‪ ,‬בחלקו המזרחי של מישור החוף‪ ,‬בדרך‬
‫המוליכה מיפו לירושלים‪ .‬רמלה הייתה ככפר מוקף מטעי זיתים ושטחים מעובדים‪.‬‬
‫בתוכה היו עצים רבים ובהם בלטו הדקלים‪ .‬ליישוב לא הייתה חומה‪ .‬התושבים גרו‬
‫בבקתות חומר‪ ,‬במבני אבן והיו בו גם מבנים הרוסים‪ .‬רוב מבני האבן היו מקורים‬
‫בגגות שימושיים בעלי כיפות שטוחות‪ .‬ביישוב היו ארבעה מסגדים ושלושה מנזרים‪:‬‬
‫לטיני‪ ,‬יווני וארמני‪ .‬המבנה הבולט ביותר היה "המגדל הלבן"‪ ,‬שנמצא מחוץ לעיר‪.‬‬
‫ליישוב היו גם ברכות מים תת־קרקעיות‪ .‬התושבים התפרנסו בעיקר מחקלאות‪,‬‬
‫ובמטעים בלטו בעיקר הזיתים‪ ,‬אך היו גם כרמי גפן ובוסתני פרות‪ ,‬תאנים‪ ,‬רימונים‪,‬‬
‫הדרים ותמרים וכן גידולים חד־שנתיים‪ ,‬בעיקר דגנים‪ ,‬חיטה ושעורים‪ ,‬טבק‪ ,‬כותנה‪,‬‬
‫ירקות ואף דורה (סורגום) ותירס‪ .‬היו תושבים בעלי צאן ובקר‪ .‬ברמלה נערך יום‬
‫שוק לכפרי הסביבה‪ ,‬אך בזאר הקבע — שוק העיר‪ ,‬מתואר בדרך כלל כעלוב ביותר‪.‬‬
‫ברמלה הייתה גם תעשיית סבון ושמן‪ ,‬וברחובות העיר היו פזורות ערמות אפר‬
‫שחור ממבשלות הסבון‪ .‬לרמלה היה תפקיד חשוב כמקום חנייה לשיירות מהדרום‬
‫לצפון‪ ,‬ממצרים לדמשק ולשאר אזורי סוריה‪ ,‬ובעיקר כתחנה בדרך יפו–ירושלים‪ .‬קו‬
‫הטלגרף‪ ,‬שהונח ב־‪ ,1865‬עבר דרך רמלה‪ .‬משנות השבעים הוקמו ברמלה אכסניות‬
‫מודרניות‪ ,‬לפני כן היו המנזרים מקומות האכסניה העיקריים לעוברי האורח בדרכם‬

‫לירושלים‪.‬‬
‫בראשית המאה התשע עשרה לוד מתוארת כיישוב קטן‪ ,‬הדומה לשאר הכפרים‬
‫הערביים שבאזור‪ .‬בתיו קטנים‪ ,‬נמוכים ורופפים ובו אף עיי חורבות‪ .‬הכפר נמצא‬
‫על גבעה נמוכה‪ ,‬מוקף עצים‪ ,‬בעיקר מטעי זיתים‪ ,‬ובין הבתים כמה דקלים‪ .‬המבנים‬
‫הבולטים בו היו שרידי כנסיית גאורגיוס הקדוש והמסגד המוסלמי שלידה‪ .‬משנות‬
‫השבעים החל היישוב להתפתח‪ .‬בשנת ‪ 1871‬שיקמו היוונים־האורתודוקסים את חורבת‬
‫כנסיית גאורגיוס הקדוש‪ .‬בראשית המאה התשע עשרה אוכלוסיית לוד מוערכת‬
‫בכ־‪ 1,000‬נפש‪ ,‬ולקראת שנות השמונים גדלה האוכלוסייה לכדי ‪ 2,000‬תושבים‪ ,‬ובהם‬
‫נוצרים‪ ,‬יוונים־אורתודוקסים‪ .‬כנסיית גאורגיוס הקדוש המשוקמת הייתה מושב ההגמון‬
‫היווני‪ ,‬נציג הפטריארך שגר בירושלים‪ .‬עיקר גידולה של לוד החל בתקופת מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬כשהפכה צומת מרכזי של מסילות הברזל בארץ‪ .‬פרנסת תושבי‬
‫לוד הייתה מחקלאות בעיקר‪ .‬זיתים‪ ,‬שהיה הענף העיקרי‪ ,‬גפנים ובוסתנים‪ ,‬וכן גידולי‬
‫שדה‪ :‬חיטים‪ ,‬שעורים‪ ,‬סורגום‪ ,‬תירס וירקות‪ .‬היו תושבים שגידלו בקר וצאן‪ .‬הזיתים‬
‫שימשו לעצירת שמן ולתעשיית סבון קטנה‪ .‬בלוד הייתה גם תעשיית מחצלות ועיבוד‬
‫טבק‪ .‬שוק לוד‪ ,‬שנודע בסוחריו ובמצרכיו בכל מישור החוף‪ ,‬היה בימי שישי‪ .‬בימי‬

‫שני היה בלוד שוק בהמות‪41.‬‬

‫‪ 41‬על רמלה ולוד‪ ,‬האוכלוסייה שבהן והקיום הכלכלי שלהן במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו בן־אריה‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .138–137‬וראו גם להלן בתת־הפרק על סנג'ק עזה‪ ,‬בדיון על נאחית יפו‪.‬‬