Page 270 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪ 904–1882‬‏‪255 1‬‬

‫לשנות את המצב היישובי היהודי בארץ ולהקים בה יישובים חקלאיים חדשים‪ .‬גם בני‬
‫העדה הספרדית ושאר עדות המזרח שגרו בארץ הצטרפו אליהם‪132.‬‬

‫הגורם השני היה אגודות חובבי ציון ברומניה וברוסיה‪ ,‬ופרעות הסופות בנגב‪,‬‬
‫שעוררו את יהודי אירופה לסכנה האורבת להם‪ .‬זרם ההגירה־בריחה מאירופה פנה‬
‫בעיקר לארצות אמריקה‪ ,‬אך חלק קטן ממנו החל פונה לארץ־ישראל‪ .‬באירופה התחזקו‬
‫אגודות של חובבי ציון והוקם ארגון כללי שעמד בראשן‪ .‬הוצבו בו אישים מרכזיים‬
‫שהובילו את רעיון חיבת ציון‪ .‬פרעות הסופות בנגב הביאו לארץ גם את הוגי רעיונות‬
‫האמנציפציה של העם היהודי‪ ,‬שבחלקם עדיין התלבטו אם הפתרון לעם היהודי חייב‬
‫להימצא בארץ־ישראל‪ ,‬או שהוא אפשרי גם בארץ אחרת‪ .‬עם זאת הארגון עדיין לא‬

‫היה חזק דיו‪ ,‬בעיקר מבחינה כספית‪ ,‬וגם הוויכוחים הפנימיים היו קשים‪.‬‬
‫הגורם השלישי היה הברון רוטשילד‪ .‬הברון בא לעזרת המושבות הראשונות של‬
‫חובבי ציון שקמו בארץ‪ .‬תחילה לא היה הברון שותף לאידאולוגיה הציונית ונכונותו‬
‫להיחלץ לעזרת המושבות שנקלעו למצוקה באה ממקורות פילנטרופיים יהודיים בלבד‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1896‬משפנה אליו הרצל בבקשה כי יצטרף אליו לתכנית הציונית‪ ,‬נמנע הברון‬
‫מלעשות זאת והשיב שאין הוא מאמין שהתכנית ראלית ואפשרית להגשמה‪ 133.‬לעומת‬
‫זאת כשנפגש עם חיים ויצמן לפני מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כבר הייתה תשובתו‬
‫אחרת‪ .‬לדברי ויצמן אמר‪" :‬בלעדיי לא יכלו לעשות כלום אבל בלי הציונות עבודתי‬
‫הייתה נידונה למוות"‪ 134.‬אין ספק כי למרות החסרונות‪ ,‬תרומתו של הברון להתפתחות‬
‫המושבות הייתה מכרעת‪ .‬הברון הפך שותף בפועל של מה שעתיד להיקרא "הציונות‬

‫המעשית"‪ ,‬ובמעשיו נתן תוקף גם לאידאולוגיה הציונית הכללית‪.‬‬
‫הגורם הרביעי הוא עצם ההקמה של ‪ 28‬יישובים יהודיים בתקופת העלייה‬
‫הראשונה‪ 135.‬לפני תחילת עלייה זו‪ ,‬התרכזה כל האוכלוסייה היהודית בארץ בעיקר‬
‫בארבע ערי הקודש‪ :‬ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה וחברון‪ .‬עתה בא שינוי ממשי בנוף הארץ‪.‬‬
‫תוספת של עשרות יישובים חקלאיים שניטעו‪ ,‬גדלו והתרחבו והייתה להם משמעות‬
‫עצמאית חשובה בפני עצמה‪ ,‬אך גם השפעה והקרנה רבה על כלל האוכלוסייה‬
‫היהודית בארץ כולה‪ ,‬כשזו המשיכה לגדול ואף להשתנות‪ .‬בירושלים גדלה מאוד‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ .‬החלק המשכילי שבתוכה מצא דרכים לשיתוף פעולה עם‬
‫היישובים החקלאיים היהודיים שקמו בארץ‪ .‬העיר יפו הפכה מרכז יציאה וקשר של‬
‫שירותים ומסחר ליישובי העלייה הראשונה‪ .‬גם בחיפה‪ ,‬בטבריה ובערים אחרות ניכרו‬

‫‪ 1 32‬בנושא זה ראו י' שלמון‪'" ,‬היישוב החדש' בירושלים"‪ ,‬בתוך‪ :‬ברטל וגורן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ'‬
‫‪.115–97‬‬

‫‪ 133‬ביין‪ ,‬ביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.167–160 ,154‬‬
‫‪ 1 34‬ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .141 ,132‬על ויצמן וקשריו עם הברון‪ ,‬ראו שאמה‪ ,‬בית רוטשילד‪,‬‬

‫לפי המפתח‪ .‬וראו גם להלן‪ ,‬הפרק השביעי‪ ,‬הערה ‪.43‬‬
‫‪ 1 35‬רשימת היישובים‪ ,‬ומועד הקמתם‪ ,‬מספר תושביהם לשנת ‪ 1900‬בדרך כלל ושטחי הקרקע של‬
‫כל יישוב‪ ,‬סך הכול הגיע לכ־‪ 250,000‬דונם‪ .‬כן נרכשו עוד כ־‪ 100,000‬דונם‪ ,‬אך לא הוקמו‬

‫עליהם יישובים‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬