Page 267 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 267

‫פרק חמישי‬  ‫‪252‬‬

‫העות'מאנית מודעת לתכניותיהם ולמעשיהם של אישים וארגונים ציוניים וראתה בכל‬
‫רעיון של תחייה לאומית יהודית בארץ־ישראל סכנה חמורה לאינטרסים שלה‪ .‬בשעה‬
‫שנאבקה מרות בתנועות לאומיות בדלניות בכל רחבי הקיסרות היא לא רצתה לסייע‬
‫להיווצרותה של בעיה נוספת‪ .‬גורם נוסף לעוינות הממשלה כלפי הציונות היה החשש‬
‫מהתחזקותם של אינטרסים זרים בארץ־ישראל באמצעותה‪ .‬העובדה שרוב העולים באו‬

                 ‫מרוסיה‪ ,‬יריבה מסורתית של הקיסרות העות'מאנית‪ ,‬חיזקה עמדה זו‪.‬‬
‫ראוף פחה‪ ,‬השליט המקומי בירושלים‪ ,‬החל נוקט צעדים נגד העלייה היהודית‬
‫בשנים תרמ"ד עד תרמ"ט‪ ,‬כשעזב את תפקידו בירושלים ופחה אחר בא במקומו‪125.‬‬
‫הסכסוך היהודי‪-‬ערבי התגלע בגל הראשון של הקמת המושבות‪ ,‬בשנים ‪,1890–1882‬‬
‫בעיקר בנושאי רכישת קרקעות‪ ,‬עבודה ערבית במושבות העבריות החדשות והתנפלויות‬
‫על יהודים‪ ,‬שלרוב היו גנבה ושוד‪ .‬בגל השני של העלייה המבוהלת‪ ,‬בשנים‬
‫‪ ,1891–1890‬התחזקו חששות השלטון העות'מאני מפני העלייה היהודית‪ ,‬וביוני ‪1891‬‬
‫באה גזרה נוספת של הממשלה העות'מאנית על איסור עליית יהודים‪ .‬נראה שגם‬
‫אז עדיין היו חששות העות'מאנים מועטים‪ 126.‬החשש התחזק עם הופעתו של הרצל‬

                ‫והציונות המדינית וניסיונותיו לקבלת זיכיון (צ'רטר) על ארץ־ישראל‪.‬‬
‫עם ראשית פעילותו המדינית (‪ )1896‬לא הסתיר הרצל את דעתו נגד שיטת‬
‫"ההסתננות" היהודית וטען כי רק באמצעות הסכם עם השלטון העות'מאני אפשר יהיה‬
‫להקים מדינה יהודית‪ .‬מאמציו המתמשכים נידונו לכישלון‪ .‬לאמתו של דבר‪ ,‬דבריו‬
‫ומעשיו‪ :‬חזון מדינת היהודים‪ ,‬פרסום ספריו הנודעים‪ ,‬ייסוד ההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫כינוסי הקונגרסים הציוניים‪ ,‬הביקור בארץ‪ ,‬הפעילות בקרב מדינאים אירופים‪ ,‬והחתירה‬
‫לזיכיון להתיישבות יהודית בארץ בהסכמה בין־לאומית — כל אלה לא יכלו אלא‬
‫לחזק את חשדותיהם של העות'מאנים‪ .‬יתר על כן הקשרים שנטוו בין מנהיגים ציונים‬
‫למדינות אירופיות והתמיכה שהרעיון הציוני זכה לה בקרב אישים וחוגים רחבים‬
‫בעולם‪ ,‬הגבירו את חשדם של העות'מאנים שמאחורי התנועה הציונית מסתתרת‬
‫מעצמה בעלת שאיפות בארץ־ישראל‪ .‬בכל הצעותיו הכספיות של הרצל לא היה‬
‫כדי לגבור על מה שנראה לסולטאן עבד אל־חמיד כאינטרסים חיוניים של מעצמה‪.‬‬
‫הסולטן היה מוכן להציע הגירה יהודית חופשית לחלקים אחרים באימפריה‪ ,‬אך הוציא‬
‫מכלל זה את ארץ־ישראל‪ .‬גישה זו נשארה עקבית עד סוף השלטון העות'מאני בארץ‬

‫עמ' ‪ ;201–198‬בארי‪ ,‬ראשית הסכסוך‪ ,‬עמ' ‪ .26–14‬רק מראשית העלייה הראשונה אפשר לדון‬
                               ‫בעניין הציוני‪ .‬את המונח "ציונות" טבע בירנבוים רק ב־‪.1890‬‬

‫‪ 	125‬על הפעילות של רעוף פחה והפעלת קונסולים ונציגים של המעצמות נגדו בהתאם לחוקת‬
‫הקפיטולציות‪ ,‬ובכלל זה גם במתן שוחד לו ולפקידיו‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬ג‪,‬‬
‫עמ' ‪ .352–339 ,314–297‬שם גם על ביקורו בארץ של אוסקר שטראוס‪ ,‬הנציג האמריקני‬

                                                                                    ‫באיסטנבול‪.‬‬
‫‪ 1	 26‬שני הנושאים העיקריים שעוררו את הערבים נגד העלייה הציונית היו העלייה ורכישת‬
‫הקרקעות‪ .‬על רכישת הקרקעות אפרט בהמשך בכמה פרקים‪ ,‬בהתאם להתפתחויות שהתרחשו‬

                                                                                          ‫בארץ‪.‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272