Page 263 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 263

‫פרק חמישי‬  ‫‪248‬‬

‫(‪ ,)1849‬חשיבותה של מצרים הלכה וגברה‪ ,‬דרכה עברה הדרך הקצרה העיקרית להודו‬
‫ולנחלותיה המזרחיות של האימפריה הבריטית‪ .‬שיפור נתיבי התחבורה היבשתית בין‬
‫אלכסנדריה לסואץ‪ ,‬סלילת מסילות הברזל‪ ,‬ובעיקר כרייתה של תעלת סואץ (שנסתיימה‬
‫ב־‪ ,)1869‬הפכו את מצרים עורק חיוני בדרכים אימפריאליות אלה‪ .‬באותה עת שליטי‬
‫בריטניה עדיין לא ראו את מצרים כיעד להתפשטות קולוניאלית‪ ,‬אך ייחסו חשיבות‬
‫לביטחונה ולשמירת נתיביה‪ .‬ממלחמת קרים ואילך הייתה רוסיה ליריבתה של בריטניה‬
‫ולאיום העיקרי של נחלותיה במזרח‪ .‬שאיפות ההתפשטות של רוסיה דרומה אל הים‬
‫התיכון ומזרחה לכיוון הודו וסין היו מקור קבוע לדאגה בעיני בריטניה‪ .‬לעומת רוסיה‪,‬‬
‫הלכה צרפת והתבלטה כבעלת ברית ושותפה‪ .‬ממלחמת פרוסיה‪-‬צרפת ב־‪ 1870‬הפכה‬
‫שותפות זו להסכמה במדיניות שתיהן כלפי מצרים והאימפריה העות'מאנית‪ ,‬שהושתתה‬
‫בימי ראשי הממשלה פלמרסטון ודיזרעאלי על ארבעה יסודות‪ :‬צי בריטי חזק ויעיל;‬

   ‫מעצמה מועדפת באיסטנבול; הסכמות עם צרפת; שיתוף פעולה ביחס למצרים‪114.‬‬
‫על רקע זה אפשר להבין את רכישת מניות תעלת סואץ בידי ממשלת דיזרעאלי‬
‫בנובמבר ‪ .1875‬ההחזקה בתעלת סואץ חיזקה את התעניינות בריטניה בקפריסין‪ .‬לפיכך‬
‫בשעת המלחמה בין הרוסים לעות'מאנים בבלקן‪ ,‬בשנים ‪ ,1878–1877‬משנשמט רוב‬
‫האזור מהעות'מאנים‪ ,‬התנו הבריטים את הסכמתם לתמיכה בעות'מאנים בדרישה לקבל‬
‫בתמורה את קפריסין‪ .‬טורקיה נאלצה להסכים ונחתם הסכם חשאי בין הצדדים‪ ,‬שכלל‬
‫בתוכו גם את העברת קפריסין לידי הבריטים‪ .‬בשנת ‪ 1878‬הסכימו גם הרוסים לחתום‬

                                               ‫על אמנת סן סטפנו עם העות'מאנים‪115.‬‬
‫בינתיים במצרים לא שקטו הרוחות‪ .‬בשנות השבעים עדיין לא התכוונו הבריטים‬
‫לכבוש את מצרים‪ .‬השמירה עליה השתלבה בבלימת הרוסים‪ ,‬ומכאן נבעה התנגדותם‬
‫לניסיונות לפרק את האימפריה העות'מאנית‪ ,‬כמו למשל הסירוב להצעתו של אוטו‬
‫אדוארד לאופולד פון ביסמרק בקונגרס ברלין ב־‪ 1878‬לקבל את מצרים כחלק‬
‫מחלוקת שטחי האימפריה העות'מאנית‪ .‬אולם בסוף שנות השבעים התערערו עקרונות‬
‫אלה‪ .‬שליט מצרים אסמאעיל‪ ,‬הודח ופרצו בה התקוממויות פנימיות‪ .‬בבריטניה עלתה‬
‫לשלטון ממשלת הליברלים בראשות ויליאם יוארט גלדסטון‪ ,‬והשפעתה של בריטניה‬
‫באיסטנבול נחלשה אל מול עליית מעמדה של פרוסיה שם‪ .‬כל אלה‪ ,‬וגם הצורך‬
‫לתאם עמדות עם צרפת‪ ,‬הבהירו לבריטים כי האסטרטגיה המתונה כבר לא עומדת‬
‫במבחן המציאות ולשם המדיניות האימפריאלית שלהם אין תחליף לשליטה ממשית‬

                                                                                ‫בנכסים‪.‬‬

‫‪ 	114‬על מדיניותה האימפריאלית של בריטניה וכיבוש מצרים‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ד‪ ,‬ערך‬
                                                                        ‫בשם זה‪ ,‬עמ' ‪.211–209‬‬

‫‪ 	115‬על קפריסין והבריטים‪ 1878 ,‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ג‪ ,‬עמ' ‪ .279‬על התבוסה לרוסיה‬
‫בבלקן בשנים ‪ ,1878–1877‬ראו שם‪ ,‬חטיבה ד‪ ,‬עמ' ‪ .341–339‬מבחינה מעשית המשיכו‬
‫העות'מאנים להיות מעורבים עוד זמן רב במתרחש בקפריסין‪ ,‬למרות מסירתה לבריטים‪ .‬על‬
‫המלחמה הרוסית–טורקית בשנים ‪ 1878–1877‬ועל החתימה על אמנת סן סטפנו‪ ,‬ראו שאו‪,‬‬

            ‫האימפריה העות'מאנית‪ ,‬עמ' ‪ .189–182‬וראו גם להלן בפרק השישי‪ ,‬הערה ‪.116‬‬
   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268