Page 261 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪246‬‬

‫בשני התהליכים האלה — חינוך עברי־לאומי והחייאת הדיבור העברי — היו עליות‬
‫ומורדות בכל תקופת העלייה הראשונה‪ .‬כאמור הירידות הזמניות היו תולדה של קשיים‬
‫סביבתיים לייסוד בית ספר עברי לאומי ולפיתוחו וקשיים מקצועיים להוראת עברית‬
‫כלשון חיה והוראת כל המקצועות האחרים בשפה חדשה זו‪ .‬אולם המורים התמודדו‬
‫עם כל אלה‪ .‬הם השתדלו לדבר עם תלמידיהם‪ ,‬במסגרת בית הספר‪ ,‬רק עברית‪ ,‬והיו‬
‫אף מורים שעשו זאת גם מחוץ לבית הספר‪ .‬על כל הקשיים ניסו להתגבר‪ ,‬כל אחד‬

‫במקום מגוריו וגם במסגרת הארגונים שהחלו קמים בארץ‪.‬‬
‫לשם השלמת חוסר מינוח מתאים לשמות‪ ,‬מושגים ונושאים שונים בשפה העברית‪,‬‬
‫היה צורך לחדש מילים עבריות רבות‪ .‬עניין זה שימש גורם מזרז לייסוד "ועד הלשון"‬
‫בשנת תר"ן (‪ ,)1890‬שרק לאחר שנים אחדות החל בפעולה ממשית‪ .‬בינתיים ניסו‬
‫מורים לנקוט יזמות משלהם‪ .‬קשה לקבוע עד כמה השפה העברית הצליחה להיקלט‬
‫בקרב היישוב היהודי בארץ כבר בתקופת העלייה הראשונה‪ .‬הדעה המקובלת היא‬
‫שבימי העלייה הראשונה החיו המורים את העברית במסגרת בית הספר‪ .‬כאמור‬
‫המורים לימדו את כל המקצועות בעברית ואף שוחחו עם תלמידיהם בלשון זו‪ .‬כפי‬
‫שקבע משה סמילנסקי‪ ,‬מכותבי ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בארץ‪ ,‬העלייה‬
‫הראשונה הנחילה ניצחון לעברית בעיקר בקרב הצעירים‪ ,‬והעלייה השנייה הנחילה‬
‫ניצחון ברחוב‪ .‬עם זאת חשוב לחזור ולהדגיש כי יסודותיהם של ההתחלות בשני‬
‫התחומים‪ ,‬חינוך עברי־לאומי והחייאת השפה העברית‪ ,‬החלו כבר בתקופת העלייה‬

‫הראשונה‪110.‬‬
‫בתקופת העלייה הראשונה החל גם תהליך גיבוש תרבות ארץ־ישראלית חדשה‪.‬‬
‫במושבות העלייה הראשונה אפשר למצוא חידוש ומיתוג מחדש של שני חגים שנחשבו‬
‫כשוליים בגולה‪ :‬ט"ו בשבט וט"ו באב‪ .‬ט"ו בשבט אמנם נחגג גם בגולה היהודית‬
‫באירופה‪ ,‬אך קיבל משמעות מחודשת בנופיה ובמרחביה של הארץ החדשה‪ .‬ט"ו באב‬
‫החל לקבל גם הוא מעמד של חג אצל צעירי המושבות‪ ,‬שהתבטא במחול ובנגינה‪.‬‬
‫מקורות מהתקופה מביאים תיאורים שלהם כפי שהתרחשו במושבות העלייה הראשונה‪.‬‬
‫כן החלו מתגבשים אט־אט סמלים לאומיים במושבות החדשות‪ ,‬שכללו בתוכם את דגלי‬

‫המושבות בצבעי כחול־לבן‪ ,‬את סמלי האומה כמגן דוד‪ ,‬ההמנון הלאומי‪ ,‬ועוד‪111.‬‬

‫מיעטו לבקר בירושלים‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ 1 10‬הרמתי‪ ,‬תחיית הדיבור העברי‪ ,‬עמ' ‪ .446–443‬על תרומתו ההיסטורית של החינוך הלאומי‬
‫במושבות‪ ,‬ראו ולק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .425–423‬על התפלגות המורים במוסדות ההוראה‪ ,‬נספח של‬
‫שמות מזמן העלייה הראשונה‪ ,‬ראו סקלי‪ ,‬המורה העברי‪ .‬וראו שם תגובה של לנג ומענה של‬

‫סקלי‪.‬‬
‫‪ 111‬על ראשיתה של תרבות ארץ־ישראלית במושבות העבריות‪ ,‬ראו מאמרה של יפה ברלוביץ‬
‫בנושא זה בספר‪ :‬לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה‪ ,‬שנערך בשיתוף עם יוסף לנג‪ ,‬שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .80–76‬על החגים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .88–84‬על הסמלים ופירוט בנושא התפתחות התרבות‬
‫העברית החדשה ראו בפרק הבא של החיבור‪ ,‬שיעסוק בהשוואה בין תקופת העלייה הראשונה‬

‫לשנייה‪.‬‬