Page 260 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 260

‫תקופת העלייה הראשונה ‪1904–1882‬‏ ‪245‬‬

‫מאמצי המורים הלאומיים זכו גם לעזרתו של הברון רוטשילד‪ ,‬שציווה את הפקידות‬
‫לשאת בכל הוצאות החינוך העברי החדש‪ .‬ואכן הוא הושיט עזרה רבת ערך בהקמת‬
‫בניינים מרווחים‪ ,‬באספקת ציוד לבתי ספר‪ ,‬ואף בתשלום משכורות למורים ושאר‬
‫הוצאות החינוך‪ .‬אולם בתי הספר הוקמו גם מתוך מאבק עם הפקידות המנהלית של‬
‫אנשי הברון‪ .‬רק דבקותם של המורים במטרתם‪ ,‬ומאבקם העיקש על דמותו של החינוך‬
‫החדש‪ ,‬הכתירה את המערכה בהצלחה‪ .‬בימי העלייה הראשונה נוצר אפוא טיפוס חדש‬
‫של מוסד חינוכי יהודי — בתי ספר שחרתו על דגלם את הנאמנות ללשון העברית ואת‬

                                                  ‫ההזדהות עם השאיפות הלאומיות‪108.‬‬
‫אפשר לציין כמה יסודות רעיוניים ששימשו יסודות לחינוך היהודי־לאומי‬
‫החדש‪ :‬קביעה בסיסית שהשפה העברית‪ ,‬כשפת הלאום‪ ,‬מייחדת ומאחדת את עם‬
‫ישראל; הלשון העברית היא מוטיב מרכזי באידאולוגיה של החינוך הלאומי; לימודי‬
‫חול כלליים צריכים להיות חלק מהותי של תכנית הלימודים‪ .‬הוגים לאומיים בעלי‬
‫השקפות דתיות‪ ,‬כמו פינס ויעבץ‪ ,‬ראו גם הם בלימודי החול חלק בלתי נפרד מתכנית‬
‫הלימודים וביקשו ללמד גם אותו בעברית‪ ,‬כל זאת חרף הקשיים העצומים בלי ספרי‬
‫לימוד‪ ,‬בלי מינוח עברי ובהיעדר ניסיון בלימוד מקצוע כללי כלשהו בלשון העברית‪.‬‬
‫כיוון שיישוב ארץ־ישראל וההשתרשות במולדת היה יסוד מרכזי ברעיון חיבת ציון‪,‬‬
‫המחנכים הלאומיים הגיעו למסקנה שכדי לקשור את היהודי החדש לסביבתו יש לטפח‬
‫בבתי הספר העבריים את נושאי הכרת המולדת והטבע‪ .‬גם אנשי חובבי ציון החלו‬
‫מלמדים את נושא ידיעת הארץ עוד בהיותם בגולה‪ .‬אך בארץ קיבלה הוראה זו‬
‫משמעות מוחשית‪ ,‬עת יצאו התלמידים לסיורים ולטיולים בסביבה הקרובה וברחבי‬
‫הארץ‪ .‬פעולות אלה אף הגבירו את הקשר לאירועי העבר של העם‪ .‬החינוך לעבודת‬
‫האדמה נקשר גם לנושאי בריאות הגוף והנפש‪ .‬החינוך לחקלאות ולטבע היה נקוט‬
‫בידי הוגי הדעות והפדגוגים‪ ,‬שתורתם הייתה גם אבן פינה של החינוך המודרני‬
‫באירופה‪ .‬חינוך זה שימש אפוא נר לרגליהם של מחנכי העלייה הראשונה ובעיקר‬

                                                                    ‫של מורי המושבות‪.‬‬
‫המורים הלאומיים ייחסו לתולדות עם ישראל תפקיד מרכזי בחינוך‪ ,‬וספרי הלימוד‬
‫הראשונים חוברו בתחום זה‪ .‬תפקיד דומה מילאה הספרות העוסקת בארץ־ישראל‪.‬‬
‫מכאן גם התנ"ך‪ ,‬היצירה המעמיקה את הקשר בין עם ישראל לארצו בשחר נעוריו‪,‬‬
‫וגם הספרות הלאומית החדשה‪ .‬ייחודו של החינוך הלאומי היהודי היה בעיקר במהפכה‬
‫שבו‪ .‬החינוך הלאומי היהודי לא ביקש לבסס את הקיים‪ ,‬אלא לשנות את המצב‬
‫מיסודו‪ .‬בתקופת העלייה הראשונה עדיין לא שאף לזרוק את הישן‪ ,‬כפי שהתרחש‬
‫מבחינות רבות לאחר מכן בתקופת העלייה השנייה‪ ,‬אך ללא ספק ביקש להפיח רוח‬

                            ‫חיים חדשה בעצמות היבשות ולהבריא את גוף האומה‪109.‬‬

‫‪ 1	 08‬ולק‪ ,‬החינוך הלאומי‪ ,‬עמ' ‪ .107‬תמיכתו האישית של הברון בהוראת העברית בלטה במימון‬
                                                         ‫פרסום ספרי לימוד ראשונים בעברית‪.‬‬

‫‪ 1	 09‬היסודות הרעיוניים של החינוך הלאומי‪ ,‬בתקופת העלייה הראשונה לפי ולק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪–408‬‬
‫‪ .414‬על החוזק הרב של הרעיון הלאומי הציוני החדש‪ ,‬אצל מתיישבי העלייה הראשונה‪ ,‬שאף‬
   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265