Page 259 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪244‬‬

‫הרבים ומאמצי תומכיו‪ ,‬החייאת הדיבור העברי בירושלים נמשכה באטיות‪ .‬לעומת זאת‬
‫חזונו להחייאת העברית נקלט במושבות העבריות הראשונות‪ ,‬אם כי גם שם לעתים‬
‫נאלצו המורים העבריים הראשונים להיאבק על דמות בית הספר‪ .‬המאבק היה דו־‬
‫כיווני‪ :‬הן בהורים שמרניים‪ ,‬שצידדו בחינוך מסורתי (חדר‪ ,‬תלמוד תורה)‪ ,‬הן בפקידות‬
‫הברון ובהורים ששאפו לחינוך כללי ולועזי‪ ,‬לשם הבטחת עתיד הבנים‪ .‬עקשנות קומץ‬
‫המורים הצליחה‪ ,‬והנוער הצעיר‪ ,‬בני המושבות העבריות הראשונות‪ ,‬החל מתחנך על‬
‫ברכי השפה העברית המתחדשת‪ .‬רעיון החייאת השפה העברית החל נקלט גם בקרב‬
‫האגודות הרבות של חובבי ציון שקמו בתפוצות‪ .‬צעירים התחילו לדבר עברית ביניהם‬
‫וניסו להפיץ את הדיבור העברי בקרב הנוער‪ 105.‬החייאת השפה העברית הפכה מטרה‬
‫לאומית של החלוצים היהודים‪ ,‬ובהם גם הביל"ויים‪ ,‬שכללו אותה בתקנון האגודה‬
‫שלהם‪ .‬גרעינים של דוברי עברית‪ ,‬מקרב בני הנוער ואף מקרב המבוגרים‪ ,‬הוקמו גם‬

‫בערים ובמושבות בארץ־ישראל‪106.‬‬
‫במושבות העבריות הראשונות בארץ‪ ,‬ולא בירושלים‪ ,‬נוסד ועוצב גם בית הספר‬
‫העברי הלאומי‪ .‬התשתית לחינוך הלאומי העברי הוקמה בזכותם של המחנכים והמורים‬
‫במושבות‪ ,‬שהקדישו מאמץ גדול להגשמת האידאלים האלה ופעלו במסירות ובהתמדה‬
‫למען גיבושם של מוסדות חינוך מסוג זה‪ .‬בית הספר העברי הראשון בארץ — ולמעשה‬
‫בעולם כולו — הוקם בשנת תרמ"ז (‪ )1887‬בראשון לציון‪ .‬בעקבות מושבה זו הלכו גם‬
‫שאר המושבות‪ .‬בתוך עשור אחד נוסדו בתי ספר עבריים במושבות בארץ‪ ,‬והמורים‬
‫הצעירים השתדלו לצקת בהם תוכן לאומי ולהנהיג את הלשון העברית כשפת הוראה‬

‫ודיבור‪.‬‬
‫בשנת תרנ"ח (‪ ,)1898‬כעשר שנים לאחר פתיחת בית הספר העברי הראשון בראשון‬
‫לציון‪ ,‬נפתח בה גם גן הילדים העברי הראשון‪ .‬בתוך שנים אחדות צצו גני ילדים‬
‫עבריים במושבות ואף בערים בארץ‪ .‬בתי הספר וגני הילדים הכשירו את חניכיהם‬
‫לדבר עברית‪ ,‬ועשו הרבה כדי להקנות את הדיבור העברי להורי התלמידים ולשאר‬
‫המבוגרים‪ .‬רוב מורי בתי הספר עסקו גם בחינוך מבוגרים‪ ,‬בהוראה ובפעולות תרבות‬

‫וחברה‪107.‬‬

‫‪ 1 05‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .430–429‬פרץ סמולנסקין‪ ,‬מראשוני מניחי העקרונות הלאומיים בחינוך היהודי‪,‬‬
‫הרבה לדבר בחשיבותה של העברית כשפת הלאום המייחדת ומאחדת את עם ישראל‪ ,‬ראו ולק‪,‬‬
‫החינוך הלאומי‪ ,‬עמ' ‪ .409–408‬על בן־יהודה‪ ,‬הגעתו לירושלים וראשית הפעילות הארגונית‬

‫לקידום השפה העברית‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,19‬וההכוונה למקורות שם‪.‬‬
‫‪ 106‬הרמתי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .429–428‬מיד לאחר בואו ארצה פעל בן־יהודה גם בנושא החייאת אדמת‬
‫ישראל וניסה להקים‪ ,‬כבר בשנת תרמ"ב (‪ ,)1882‬עם פינס וישראל דב פרומקין‪ ,‬את החברה‬
‫תחיית ישראל‪ ,‬שהייתה קשורה גם לחברת כי"ח‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.579–578‬‬
‫במפורט ראו לנג‪ ,‬תחיית ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;90–55‬הנ"ל‪ ,‬קריגר‪ .‬בעניין זה ראו גם לעיל‪ ,‬הערה‬

‫‪.19‬‬
‫‪ 107‬הרמתי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .435–431‬האגודות‪ ,‬שהחלו קמות במושבות‪ ,‬כתבו בעברית פרוטוקולים‬

‫לישיבותיהם‪.‬‬