Page 258 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪ 904–1882‬‏‪243 1‬‬

‫פתח תקוה (‪ 99,)1878‬ראשון לציון (‪ .)1882‬בשנים ‪ 1884–1882‬הוקמו יישובים נוספים‪:‬‬
‫עקרון (מזכרת בתיה)‪ ,‬ראש פינה‪ ,‬יסוד המעלה‪ ,‬משמר הירדן‪ ,‬זיכרון יעקב‪ ,‬גדרה‪ .‬נס‬
‫ציונה (ואדי חאנין)‪ 100.‬בגל השני של העלייה הוקמו רחובות (‪ ,)1891‬חדרה (‪,)1891‬‬
‫כפר סבא (‪ 101,)1892‬מטולה (‪ ,)1896‬הר טוב (‪ ,)1896‬באר טוביה (קסטינה) (‪102.)1896‬‬

‫המצב החל להשתנות עם תחילת הפעילות של חברת יק"א‪ ,‬בשנים ‪103.1904–1899‬‬

‫ראשית החייאת השפה העברית‪ ,‬החינוך העברי הלאומי‪,‬‬
‫תרבות עברית חדשה והסתדרות המורים‬

‫עוד עניין בעל חשיבות רבה‪ ,‬שהתרחש בקרב היישוב היהודי בתקופות העלייה‬
‫הראשונה והשנייה‪ ,‬היה התחדשות השפה העברית‪ .‬בגולה היהודית האשכנזית‪ ,‬וגם‬
‫בקרב היישוב הישן‪ ,‬שגדל מאוד בארץ במאה התשע עשרה‪ ,‬בדרך כלל שימשה השפה‬
‫העברית שפת קודש‪ :‬בתפילות‪ ,‬בישיבות‪ ,‬בתלמודי תורה ובאירועים מיוחדים‪ ,‬והייתה‬
‫מעורבת עם יידיש ושפת המקום‪ .‬גם בקרב בני העדה הספרדית ועדות המזרח האחרות‬
‫היה המצב דומה‪ .‬העברית שימשה שפת קודש‪ ,‬והשפות המדוברות היו לדינו ושפות‬
‫אחרות‪ .‬תחילת הופעת העיתונים העבריים בירושלים‪ ,‬עוד לפני עלייתו ארצה של‬
‫אליעזר בן־יהודה‪ ,‬הייתה בבחינת תופעה מקבילה לזו שהתרחשה בתנועת ההשכלה‬

‫היהודית בגולה‪104.‬‬
‫את האות להחייאת הדיבור העברי בעת החדשה נתן בן־יהודה‪ ,‬שהגיע לירושלים‬
‫ב־‪ .1881‬בן־יהודה ניסה להגשים‪ ,‬בדוגמה אישית‪ ,‬חזון של דיבור עברי בלעדי בלשון‬
‫חיה‪ .‬הוא נקט כמה פעולות יזומות בכיוון זה‪ ,‬כמו הקמה של אגודות וארגונים להרחבת‬
‫השימוש ולהחדרת הדיבור העברי לבתי הספר ואפילו לתלמודי התורה‪ .‬למרות מאמציו‬

‫‪ 99‬על הסכסוכים בפתח תקוה‪ ,‬ראו אבנרי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;70–68‬בארי‪ ,‬ראשית הסכסוך‪ ,‬עמ' ‪ .64‬שם‬
‫גם על התנפלות ערבים ב־‪.1886‬‬

‫‪ 1 00‬שני המקומות הבולטים שבהם היו סכסוכי קרקע בעשור הראשון של ההתיישבות היהודית היו‬
‫פתח תקוה וגדרה‪ ,‬אך גם הם היו סכסוכים מקומיים‪.‬‬

‫‪ 101‬שנת ‪ 1892‬מציינת את מועד רכישת הקרקע בכפר סבא‪ .‬היישוב הוקם מאוחר יותר‪ ,‬ראו‬
‫אהרנסון‪ ,‬שלבים; אבנרי‪ ,‬התיישבות ונישול‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬

‫‪ 102‬במטולה פרץ סכסוך בנושא אריסי הקרקעות ונחשב בגורמים שחיזקו את החשש של הערבים‬
‫מפני היהודים‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שם; אבנרי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .80–77‬על הר טוב וקסטינה ראו לעיל‪,‬‬

‫וכן אבנרי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬
‫‪ 1 03‬על רכישת קרקעות בידי החברות הציוניות‪ ,‬בשנים ‪ ,1914–1897‬והבעיות שנקשרו לכך‪ ,‬ראו‬

‫גם בספרה של דוכן־לנדוי‪ ,‬רכישת קרקעות‪.‬‬
‫‪ 104‬על השפה העברית ששימשה מעין "לנגואה־פרנקה" (שפה משותפת) בירושלים עוד לפני‬
‫ראשיתה של התנועה הציונית ראו הרמתי‪ ,‬תחיית הדיבור העברי‪ ,‬עמ' ‪ ,430–427‬והמקורות‬

‫שם‪.‬‬