Page 253 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪238‬‬

‫‪ ,1896‬לסייע גם למושבות העבריות בארץ‪ .‬לאחר מותו‪ ,‬עוד ב־‪ ,1896‬חל מפנה‬
‫בעמדתה של יק"א‪ ,‬ובשנים ‪ 1899–1896‬נהנו מעזרת קרן זו כמה מושבות שלא היו‬
‫תחת חסותו המלאה של הברון‪ .‬בשנת ‪ ,1900‬לאחר מגעים בין הברון רוטשילד להנהלת‬
‫יק"א‪ ,‬הסכימה הנהלת יק"א לקבל תחת חסותה את כל מפעלו של הברון רוטשילד‬
‫בארץ‪ .‬סוכם שהברון רוטשילד ימשיך להיות שותף לפעילות‪ ,‬רוב פקידיו יצטרפו‬

‫לצוותים של יק"א וההנהלה וההדרכה יהיו משותפות‪89.‬‬
‫התגובות במושבות היו חריפות‪ .‬הובעה התמרמרות על צורת העברתן ככלי‪ ,‬מיד‬
‫ליד‪ ,‬והן חששו מפני העתיד‪ .‬בשנת ‪ ,1900‬עם תחילת פעולת יק"א‪ ,‬צומצמה הזרמת‬
‫כספי התמיכה לאיכרים הפרטיים‪ ,‬שיטת התשלומים המסובסדים הקבועים בוטלה‪,‬‬
‫צומצמו השירותים הציבוריים במושבות‪ ,‬הופסקה נטיעת גפנים‪ ,‬הוחל בעקירת כרמים‬
‫ותיקים והפעילות הכלכלית הואטה‪ .‬פועלים רבים במשק הכפרי היהודי נשארו ללא‬
‫תעסוקה‪ .‬רבים מהם קיבלו כרטיסי נסיעה מיק"א ועזבו את הארץ‪ .‬כמה מהם הגיעו‬
‫לאוסטרליה והתיישבו שם בעיר פרת ובמקומות נוספים‪ .‬המשבר נמשך עד גמר תקופת‬
‫העלייה הראשונה‪ .‬המושבות החלו יוצאות ממשבר זה רק בתקופת העלייה השנייה‪.‬‬
‫אולם כבר בתוך ארבע השנים הראשונות של המאה העשרים נקטה יק"א צעדים‬
‫להבראה הכלכלית והחברתית של המושבות הוותיקות‪ ,‬בהכנסת גידולים חקלאיים‬
‫אחרים‪ ,‬במקום הכרמים שנעקרו‪ ,‬ובהגדלת מכסות הקרקע לאיכרים‪ .‬יק"א גם נקטה‬
‫יוזמות להקמת חוות חקלאיות ומושבות חדשות‪ ,‬לצורך סידורם של פועלים חקלאיים‬
‫ובני המושבות‪ .‬יוזמות אלה התבססו על עקרונות חדשים‪ ,‬הקמת גוף ניהול מרכזי‪,‬‬
‫תכנון חברתי‪ ,‬ביסוס על גידול תבואות בעל‪ ,‬קביעת חלקות גדולות יותר לכל מתיישב‬

‫והלוואות מתאימות עד שייהפך למתיישב עצמאי‪.‬‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬עם תחילת פעילותה בארץ‪ ,‬שינתה חברת יק"א גם את דרך‬
‫ההתיישבות היהודית הקודמת‪ .‬היא נתנה עדיפות לרכישת שטחי קרקע גדולים ולא‬
‫ליישובים בודדים‪ ,‬זאת על מנת שאפשר יהיה להקים עליהם כמה יישובים יחד‪ .‬בשנים‬
‫‪ 1904–1900‬רכשה כ־‪ 70,000‬דונם באזור הגליל התחתון המזרחי‪ ,‬הנושק לעמק הירדן‬
‫התיכון‪ .‬באזור זה לא היו הרבה כפרי קבע ערביים‪ ,‬בגלל אדמת בזלת שקשה היה‬
‫לעבדה וכמות משקעים קטנה יחסית‪ 90.‬בעלי הקרקעות היו אפנדים ונכבדים ערבים‪,‬‬
‫ומהם נרכש השטח הגדול‪ 91.‬שם הקימה יק"א חווה חקלאית וחמש מושבות‪ :‬החווה ‬

‫על חברת יק"א‪ ,‬על כניסתה לפעילות בארץ ועל המשך פעילותה גם בתקופת המנדט‪ ,‬לאחר‬ ‫‪ 89‬‬
‫ש־‪ 1924‬קיבלה מעמד מיוחד‪ ,‬שהתבטא גם בשינוי השם לפיק"א (הפ"ה בתחילה הוא תוספת‬ ‫‪9 0‬‬
‫לייחודה לפלשתינה–ארץ־ישראל)‪ ,‬ראו גולדשטיין ושטרן‪ ,‬פיק"א‪ .‬שם גם על כניסתו של‬ ‫‪9 1‬‬

‫ג'יימס רוטשילד‪ ,‬הבן של הברון אדמונד‪ ,‬לתפקיד ניהול פיק"א‪.‬‬
‫מזרח הגליל התחתון היה אזור שולי מבחינת תנאי הקרקע וכמויות המשקעים בו בסוף המאה‬
‫התשע עשרה‪ .‬הקרקעות שבחלקו הדרומי היו בבעלות הסולטן (ג'יפטליק) ובצפוני בבעלות‬

‫אפנדים ערבים שגרו בערים מצפון‪ ,‬ראו ביתן‪ ,‬הגליל התחתון המזרחי‪ ,‬עמ' ‪.70–67‬‬
‫על רכישות הקרקע של יק"א ראו שם‪ .‬ראו גם אסף‪ ,‬בין ערבים ליהודים‪ ,‬עמ' ‪ ;56–39‬אבנרי‪,‬‬

‫התיישבות ונישול‪ ,‬עמ' ‪.91–83‬‬