Page 249 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 249

‫פרק חמישי‬                                                                                     ‫‪234‬‬

‫הוחל בבניית בית הבראה בקרבת מקום‪ ,‬והוקם הבניין הציבורי הראשון‪ :‬בית כנסת‪.‬‬
‫אף על פי כן התפתחה מושבה קטנה זו באטיות מרובה‪ ,‬וב־‪ 1900‬היו בה רק ‪22‬‬

                                                                              ‫תושבים‪75.‬‬
‫תהליך ההקמה של המושבה הר טוב היה דומה במידה רבה להקמת המושבות‬
‫הראשונות שנבנו עוד בראשית שנות השמונים‪ .‬בתשרי תרנ"ו (‪ )1896‬הגיעה לארץ‬
‫משלחת של שלושה חברים שנשלחה מטעם הארגון המרכזי של חובבי ציון בבולגריה‬
‫במטרה להקים מושבה לחמישים משפחות‪ .‬השליחים‪ ,‬שהיו חסרי ידע והבנה בחקלאות‪,‬‬
‫דחו הצעות טובות לרכישת קרקעות במישור החוף והחליטו לקנות כ־‪ 5,500‬דונם‬
‫לרגלי הרי ירושלים‪ ,‬ליד הכפר הערבי ארטוף‪ .‬האדמות נקנו מידי חברה מיסיונרית‬
‫בלונדון‪ ,‬שבשנים ‪ 1885–1883‬ניסתה להקים שם מושבה ליהודים עניים‪ 76.‬אך מספר‬
‫המשפחות שהגיעו מבולגריה היה מועט‪ ,‬ולאחר שלוש שנים‪ ,‬בשנת תרנ"ח (‪ ,)1898‬חיו‬
‫במקום תשע משפחות בלבד‪ .‬מקורות ההון של המתיישבים הידלדלו‪ ,‬והיישוב נותר‬
‫בלא עורף התיישבותי או גוף מממן‪ .‬העובדה שהמושבה הייתה המושבה הספרדית‬
‫היחידה בארץ־ישראל באותו זמן‪ ,‬והריחוק מיישובים יהודיים אחרים‪ ,‬חיזקו את הרגשת‬
‫הבידוד‪ .‬המושבה לא הצליחה להיעזר בשום גורם מסייע ותומך ונשארה מושבה קטנה‬

              ‫ולא מפותחת מבחינה כלכלית‪ ,‬אך החזיקה מעמד במשך שנים רבות‪77.‬‬
‫בשנת תרנ"ד (‪ )1894‬קם גם עוד יישוב קטן‪ ,‬ליד המושבה חדרה‪ ,‬הוא גן שמואל‪,‬‬
‫על שם הרב שמואל מוהליבר‪ ,‬כאמור ממנהיגיה הראשונים של תנועת חובבי ציון‪.‬‬
‫בגן שמואל ניטעו אתרוגים‪ ,‬הוקם צריף גדול למגורי הפועלים היהודים שהחזיקו את‬

                                                           ‫המקום ופותח גן אתרוגים‪78.‬‬
‫עוד מושבה שהוקמה הייתה מחניים‪ .‬בספטמבר ‪ 1897‬רכשה האגודה המרכזית‬
‫של חובבי ציון בגליציה‪ ,‬אגודת "אהבת ציון" מטארנוב‪ ,‬מ"הוועד הפלשתינאי היהודי‬
‫בפריס"‪ ,‬שטח אדמה גדול ליד ראש פינה‪ ,‬מאדמות קבעה‪ ,‬עין זיתון ודהריה‪ .‬בסוף‬
‫‪ 1898‬עלו מייסדי מחניים מגליציה לראש פינה ועבדו בה כפועלים‪ .‬בשנת ‪ 1899‬עלו‬
‫כ־‪ 15‬משפחות למקום‪ .‬עד מהרה נקלעה המושבה למשבר חברתי ולקשיים כספיים‪.‬‬

‫על ראשית מוצא‪ ,‬ראו גם בפרק הקודם‪ ,‬הערה ‪ .80‬פרטים על המשך החיים בה‪ ,‬ראו אהרנסון‪,‬‬               ‫‪	75‬‬
‫שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ,67‬וההפניות שם‪ .‬שם גם הפניה לספרה של רבקה אלפר‪ ,‬המתנחלים בהר‪ .‬וראו‬
                                                                                              ‫‪	76‬‬
                                                       ‫גם קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.197‬‬  ‫‪7	 7‬‬
       ‫על פעילות המיסיון‪ ,‬שניסה להקים מושבה בהר טוב‪ ,‬קלויזנר‪ ,‬שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.321–307‬‬             ‫‪7	 8‬‬
‫על הקמת היישוב הר טוב ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ,68‬וההפניות שם למאמר של בן־ארצי‬

                                             ‫על הר טוב וספרו המפורט של בן־בסת‪ ,‬הר טוב‪.‬‬
‫על התארגנות חובבי ציון דתיים‪ ,‬בראשות הרב מוהליבר במלאת לו שבעים שנה (ב־‪ ,)1893‬על‬
‫הקמת תנועת המזרחי ועל הקמת גן שמואל‪ ,‬ראו לסקוב‪ ,‬חובבי ציון‪ ,‬עמ' ‪ ;163‬אהרנסון‪ ,‬שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,64‬וההפניות שם‪ .‬וראו גם קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;50–48‬ב‪ ,‬עמ' ‪.245–238‬‬
‫על הקשר להקמת המזרחי למרכז רוחני ועל ועידת המזרחי בקיץ תרנ"ג‪ ,‬ועל פעילותו‪ ,‬ראו‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ;247–246‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;402–398‬שלמון‪ ,‬אם תעירו‪ ,‬עמ' ‪ .154–152‬על גידול אתרוגים‬

                                   ‫וחשיבותו בארץ‪ ,‬גם כמקור הכנסה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.130–92‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254