Page 246 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪ 904–1882‬‏‪231 1‬‬
‫של המתיישבים‪ .‬כך עלו להתיישבות נציגי החברה שהיו בארץ על אדמת דוראן‪,‬‬
‫היא רחובות‪ .‬רוב המשפחות נשארו בוורשה עד שהכרמים ייתנו את פריים‪ ,‬ובינתיים‬

‫הועסקו במקום פועלים שכירים‪68.‬‬
‫זמן קצר לאחר הקמת רחובות נוסדה בצפון השרון המושבה השנייה חדרה‪ .‬בכסלו‬
‫תרנ"א (‪ )1891‬קנה חנקין מידי אפנדי ערבי שטח לאגודות להתיישבות מרוסיה‬
‫ולמתיישבים פרטיים‪ ,‬בעיקר מערי אוקראינה‪ .‬שטח האדמה של ‪ 30,000‬דונם נקרא‬
‫אז חודרה‪ ,‬והיה השטח הגדול ביותר שנקנה עד אז‪ .‬חלק ניכר היה נמוך וביצתי ועמדו‬
‫בו מים במשך כל השנה‪ .‬במים גדלו צמחי בר‪ ,‬שהיו מקור פרנסה לבדווים המקומיים‬
‫ולרועים שירדו בקיץ מהרי השומרון‪ ,‬אך גם מקום דגירה ליתושי האנופלס‪ ,‬נושאי‬
‫הקדחת‪ .‬מקוני השטח לא נעלמה סכנת הקדחת‪ ,‬אך חנקין התחייב לנקז ולייבש את‬
‫הביצה בתוך שנה ולהשלים את רישום הקרקע וקבלת רישיונות בנייה מהשלטונות‪.‬‬

‫בשנת תרנ"א (‪ )1891‬עלו המתיישבים והפועלים הראשונים למקום‪69.‬‬
‫בדרך כלל מקובל לצרף את רחובות וחדרה זו לזו ולהכלילן כצמד המושבות‬
‫העצמאיות‪ ,‬שכן הן הוקמו בכספי המתיישבים בלי עזרת פקידות הברון‪ ,‬הוועד האודסאי‬
‫או כל ארגון אחר‪ .‬גם בראשית התפתחותן אפשר למצוא בהן קווים דומים‪ .‬בעונה‬
‫החקלאית הראשונה להתיישבותן החלו שתי המושבות לטעת במרץ מאות דונמים של‬
‫מטעים‪ :‬מאות אלפי גפנים‪ ,‬עשרות אלפי שקדים‪ ,‬תאנים וזיתים‪ .‬את עבודת הכשרת‬
‫השטח לנטיעה ואת השתילה עצמה עשו בשתי המושבות מאות פועלים‪ ,‬יהודים‬
‫וערבים‪ .‬כבר מראשית העבודה במקום‪ ,‬ההתיישבות בשתי המושבות הייתה מלווה‬
‫בהתנגשויות עם השכנים הערבים עקב סכסוכים מקומיים שהגיעו עד כדי התנפלויות‬
‫על המושבות‪ .‬בשתי המושבות המתיישבים והעובדים סבלו ממצוקת דיור קשה‪ ,‬בגלל‬
‫איחור בקבלת רישיונות לבניית בתים במקום‪ .‬בשתיהן אולתרו מקומות מגורים במבנים‬

‫ישנים‪ ,‬באוהלים‪ ,‬בבתים שנבנו ללא רישיון ובמגורים ביישובים סמוכים‪.‬‬
‫אולם היו גם הבדלים בולטים ביניהן‪ .‬נוסף על הבעיות הרגילות סבלה חדרה מן‬
‫הביצות‪ .‬ייבוש הביצות התנהל בעצלתיים והסתיים רק ב־‪ .1900‬הביצות גרמו לקדחת‪,‬‬
‫שפגעה‪ ,‬מדי קיץ‪ ,‬בכל התושבים‪ ,‬וגרמה למותם של פועלים‪ ,‬ילדים ומתיישבים‪.‬‬
‫ברחובות חל תהליך של גידול באוכלוסייה וגידול בפעילות הכלכלית‪ ,‬ואילו בחדרה‬
‫עזבו חלק מן המתיישבים והפועלים והתפתחותה הואטה מאוד‪ .‬אף על פי שכמה‬
‫מהעוזבים חזרו למושבה‪ ,‬יצא לחדרה שם רע של "ארץ אוכלת יושביה"‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫רחובות הצליחה לגייס כספים להוצאותיה‪ .‬במושבה פעל במרץ ועד ציבורי‪ ,‬שבו‬

‫על הקמתה של רחובות‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ,59–58‬וההפניות שם לסמילנסקי‪ ,‬רחובות‪,‬‬ ‫‪ 68‬‬
‫שישים שנות חיי‪ ,‬ומקורות נוספים‪ ,‬וראו שם גם ההפניה לארכיון העיר רחובות‪ .‬וגם רואי‪,‬‬ ‫‪6 9‬‬

‫יחסי יהודים ערבים; הנ"ל‪ ,‬רחובות‪ ,‬עמ' ‪.203–150‬‬
‫על הקמתה של חדרה‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .61–59‬שם גם ההפניות לספרו של עבר הדני‬
‫(עורך)‪ ,‬חדרה‪ ,‬ולחומר בתוך ספר זה‪ .‬שם גם על שיתוף הפעולה בין טיומקין לחנקין בהקמת‬
‫המושבה‪ .‬על המשך העזרה של הוועד האודסאי לחדרה‪ ,‬בשנים ‪ ,1897–1893‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪.197–196‬‬