Page 247 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 247
פרק חמישי 232
היו מיוצגים אנשי המושבה והעובדים בה (ובהם הפועלים) .הוועד היה אחראי על
התכנון הפיזי של המושבה ,שקד על השירות הרפואי והפעיל את בית הספר .בחדרה
לא הייתה התארגנות ציבורית והבעיות הכספיות היו קשות .חדרה זנחה אפוא את
רעיון העצמאות .בשנת תרנ"ד ,שנתיים לאחר הקמתה ,משהסכים הנדיב לקבל את
אדמות הביצות ולשקוד על ייבושן ,החלה תקופת תלות חדרה בברון .לעומתה הצליחה
רחובות לשמור על עצמאות .ביסוסה הכלכלי של רחובות התאפשר גם בזכות יקב
הברון בראשון לציון .היקב קלט את יבול כרמיהם של איכרי רחובות במחיר מסובסד
גבוה ועל כן הייתה הגפן הגידול החקלאי הרווחי ברחובות70.
בראשית שנות התשעים עלה גם רעיון "אגודות האלף" ,שהיה מיועד להתיישבות
של יהודים בעלי אמצעים מצומצמים במושבות כרמים בארץ־ישראל בלא עזרה מן
החוץ .אגודת האלף הראשונה "דורשי ציון" נוסדה במינסק שבליטא בראשית תר"ן.
חברי האגודה תכננו שהכספים שהחברים יכניסו בתשלומים שנתיים ,לצורך הקמת
מושבה בארץ ,יהיו נמוכים ,אבל יאפשרו קניית קרקע ,עיבודה במרוכז ונטיעת כרמים,
בהנחה שלאחר עשר שנים יוכלו כל החברים לעלות ארצה ולהתיישב בה .התכנית הכתה
גלים ,ובעקבותיה קמו אגודות רבות .בתוך פחות משנה נתקבלו לאגודה המינסקאית
אלף חברים ,רובם חסרי הון ,ופורסמו תקנות האגודה ותקציבה .אגודת דורשי ציון,
ויהושע סירקין שנבחר ליושב הראש שלה ,פעלו בתיאום עם הברון ופקידיו .גם
כ־ 15,000דונם בעין זיתים שליד צפת ,אדמה שקנו שליחי האגודה בתשרי תרנ"ב
(ספטמבר ,)1891רכש פקיד הברון כשנה קודם לכן .במושבה החדשה החלו לעבוד
פועלים יהודים רבים ,בני צפת ועולים חדשים מרוסיה ,שעבדו קודם לכן במושבות
יהודה .נבנו ארבעה בתים ,ובתוך שלוש שנים ניטעו כרמים על שטח של יותר מאלף
דונם ,ולצדם מטעים שונים .רק אז החלו הקשיים .ההוצאות עלו על המתוכנן וכמה
מהחברים החלו לפגר בתשלומים .התברר שגידול הגפנים היה טעות חמורה .האדמה
הסי ָדנית במקום לא התאימה לנטיעות בכלל ולכרמים בפרט .אז גם נודע שהברון לא
יבנה יקב בראש פינה ,כפי שדובר קודם לכן .בשנת תרנ"ה ( )1895כמעט התפרקה
האגודה ,וכמחצית מחבריה פרשו ממנה .אז פנתה האגודה לברון בבקשה שיסכים
לתת לה הלוואה ויקבלה לניהולו .גם מושבה זו הייתה אפוא לנחלת הברון ואיבדה
את עצמאותה71.
לסיכום הפעולה היישובית הציונית בשנות התשעים אפשר לומר כי חובבי ציון המשיכו
ההשוואה בין רחובות לחדרה היא לפי אהרנסון ,שם ,עמ' ,62–61וההפניות שם לספרו של 70
יפה הלל ,דור מעפילים ,ומקורות נוספים. 71
על רעיון אגודות האלף ועין זיתים ,ראו אהרנסון ,שם ,עמ' .63–62שם הפניה לקלויזנר,
התנועה לציון ,ב ,עמ' ;277–276 ,124–123ג ,עמ' .57–55שם גם על אגודות אלף נוספות
בביאליסטוק ,בוורשה ,בווילנה ,בפינסק ועוד .על המשך תכניות חובבי ציון ,על הרעיון
ליצור מרכז עלייה לתנועה ,הקמת ועד מרכזי ,בנק אגררי ועוד ,ראו קלויזנר ,שם ,ג ,עמ'
.264–247
