Page 250 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת העלייה הראשונה ‪ 904–1882‬‏‪235 1‬‬
‫מצבה נידרדר והמתיישבים נטשוה בשנים ‪ .1903–1902‬כבר אז סופחו אדמותיה לראש‬

‫פינה‪79.‬‬

‫יישובי הגולן והחורן‬

‫כפי שכבר ציינתי לעיל‪ ,‬אגודת ההתיישבות בני יהודה ניסתה פעמיים להקים מושבה‬
‫יהודית בגולן בשנות השמונים‪ .‬הניסיונות אמנם כשלו‪ ,‬אבל הקרקעות‪ ,‬שנשארו בבעלות‬
‫יהודית‪ ,‬אפשרו עוד ניסיון התיישבות שלישי בשנים ‪ .1902–1898‬פרסום תכנית בניית‬
‫מסילת הברזל חיפה–דמשק באותן שנים עוררה עניין באזור הגולן ומשכה אגודות‬
‫של חובבי ציון לקימום המושבה‪ .‬כעשר משפחות וכמה פועלים אף התיישבו במקום‪,‬‬
‫אולם לאחר קשיים רבים וחוסר הצלחה בגיוס תמיכה כספית‪ ,‬עזבו רוב המשפחות את‬
‫היישוב‪ .‬כמה מהן המשיכו לחיות עוד כעשר שנים בסמוך והמשיכו לעבד את אדמתם‪,‬‬

‫אך גם הן נכנעו וניסיון ההתיישבות נכשל‪80.‬‬
‫עוד לפני ההקמה השלישית של בני יהודה‪ ,‬כבר בראשית ‪ ,1891‬רכשו אגודות חובבי‬
‫ציון מרוסיה ואמריקה עשרות אלפי דונמים בחורן‪ .‬לאחר קשיים שהתעוררו נחלץ‬
‫הברון לסייע להם בריכוז הקרקעות ורישומן על שם הוועד הפלשתינאי היהודי בפריס‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1895‬על חלק קטן מהשטח הוקמה חווה חקלאית (חוות ג'ילין) ונבנו בה בית‬
‫אבן‪ ,‬צריפי עץ ואורוות‪ .‬במקום התיישבו כעשרים פועלים ופקידים של הברון‪ .‬החווה‬
‫נועדה גם לשמש תחנת ניסיונות חקלאית בחורן‪ .‬כן החל באותן שנים ניסיון להקים‬
‫על אדמות החורן‪ ,‬ליד ס'אחם אל־ג'ולן‪ ,‬את המושבה תפארת בנימין‪ ,‬על שם הברון‬
‫בנימין רוטשילד‪ .‬במקום התיישבו כמה משפחות‪ ,‬אך התנגדות השלטון העות'מאני‬
‫להתיישבות וקשיים אחרים גרמו לנטישתה לאחר כשנה‪ .‬גורל דומה עלה בחלקם של‬
‫שני ניסיונות נוספים להתיישבות בחורן‪ .‬האחד‪ ,‬ניסיון התיישבות של אגודה מרומניה‪,‬‬
‫בעמידון‪ .‬גם שם התיישבו כעשר משפחות‪ .‬באותו זמן עלתה להתיישבות משפחה אחת‬
‫של "אגודת אחים" מביאליסטוק‪ ,‬בכפר נפעה הסמוך‪ .‬אך התנגדות השלטון‪ ,‬שהוציא‬
‫צווי גירוש נגדן‪ ,‬גרמו לנטישה‪ .‬הברון הצליח לרשום גם קרקעות אלה לזכות הגוף‬
‫שהיה בניהולו‪ .‬כך נוצר מצב שרק פקידי הברון וכמה פועלים בחוות ג'ילן המשיכו‬

‫להיות בחורן עד מלחמת העולם הראשונה‪81.‬‬

‫הוועד הפלשתינאי היהודי בפריס היה גוף שמטרתו הייתה רכישת קרקעות להתיישבות בארץ־‬ ‫‪7 9‬‬
‫ישראל‪ .‬בין היתר רכש את גוש האדמות בגולן־בשן‪ ,‬גוש שהוקם ונוהל בידי הברון רוטשילד‪.‬‬
‫על מחניים ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ,65–64‬שם גם תמונה של המתיישבים במקום‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 80‬‬
‫הפניה לספרו של שטיין‪ ,‬מחניים‪ .‬על מחניים ראו גם קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.125 ,64‬‬ ‫‪8 1‬‬

‫קלויזנר מציין גם רכישה קודמת במחניים בשנת תרנ"א‪.‬‬
‫על בני יהודה‪ ,‬ראו גם קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.210–209‬‬
‫על קידום ההתיישבות היהודית בשנות התשעים‪ ,‬בגולן ובחורן‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .71–69‬לפרטים נוספים ראו קלויזנר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .279–278‬שם גם מצוין עוד ניסיון שכשל‪.‬‬
‫הברון ניסה לרכוש שטח אדמה גדול בגולן ב־‪ .1892‬על מעבר הנחלות היהודיות לברון וממנו‬