Page 254 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 254

‫תקופת העלייה הראשונה ‪1904–1882‬‏ ‪239‬‬
‫החקלאית סג'רה‪ 92,‬המושבה סג'רה‪ ,‬כפר תבור‪ ,‬יבנאל‪ ,‬מנחמיה (מלחמיה) ובית וגן‪93.‬‬
‫הרעיון שהנחה רכישת גושי קרקע גדולים בגליל התחתון‪ ,‬בשנים ‪,1904–1899‬‬
‫הנחה גם את מנהלי יק"א בקניית קרקעות בשלוחות הרי שומרון‪ ,‬באזור מישור החוף‪,‬‬
‫מעתלית ועד חדרה‪ .‬שתי המושבות הוותיקות‪ :‬זיכרון יעקב (עם בת שלמה ושפיה)‬
‫בצפון־מזרח וחדרה בדרום היו פינות יסוד ליצירת גוש כזה‪ .‬הכוונה הייתה שהגוש‬
‫ישתרע מעתלית על חוף הים בצפון‪ ,‬יחדור מזרחה לשלוחות הרי שומרון ויתפשט‬
‫ממישור החוף עד חדרה בדרום‪ .‬חלק מהקרקעות היו קרובות לחוף הים (שהיה קרקע‬
‫ממשלתית) וסבלו מבעיות ניקוז והצפת מים‪ .‬בשטח נוצרו ביצות שחייבו ייבוש ונודעו‬
‫בשם‪" :‬ביצות כבארה"‪ .‬היה צורך לקבל זיכיון לייבושן‪ ,‬תהליך שנמשך גם בתקופת‬
‫המנדט הבריטי‪ .‬כבר בשנים ‪ 1904–1900‬הקימה יק"א יישובים באזור הכרמל והשרון‪:‬‬

‫עתלית‪ ,‬גבעת עדה וכפר סבא‪ .‬לימים נוספו עוד מושבות‪ :‬בנימינה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬כרכור‬

‫ועוד‪ .‬מפת הרכישות של הברון ושל יק"א מלמדת שבתקופה זו המאמץ העיקרי הופנה‬
‫לשני אזורים בארץ‪ :‬הגליל התחתון המזרחי ומישור החוף‪ ,‬מעתלית ועד חדרה‪ ,‬כולל‬

                                                              ‫שיפולי הכרמל והשרון‪94.‬‬
‫למרות פעילות חברת יק"א בארץ יש לזכור כי ביסודה הייתה זו חברה יהודית‬
‫פילנטרופית שהקימה מושבות חקלאיות יהודיות גם במקומות אחרים בעולם‪ ,‬כמו‬
‫למשל בארגנטינה‪ .‬החברה נרתמה לסייע גם להתבססות המושבות היהודיות בארץ‪,‬‬
‫אך סייעה גם לעזיבה של משפחות על מנת שימצאו את פרנסתן במקומות אחרים‬
‫בעולם‪ .‬הרעיון הציוני של בניין הארץ נזקק לאידאולוגיות אחרות שיקדמו אותו‪ ,‬לא‬
‫כמו זו של יק"א‪ .‬אידאולוגיה כזאת באה עם הופעתו של בנימין זאב הרצל‪ ,‬ב־‪,1896‬‬

                                                        ‫עניין שאעסוק בו בפרק הבא‪95.‬‬

‫על חוות ההכשרה בסג'רה ראו ינקלביץ‪ ,‬האריסות בסג'רה‪ ,‬עמ' ‪ .106–79‬שם על האריסות‬                     ‫‪	92‬‬
‫היהודית‪ ,‬כדגם להתיישבות חקלאית יהודית בארץ־ישראל‪ .‬וראו גם ינקלביץ‪ ,‬הפקיד שנעלם‬
‫בסג'רה (חיים דוד)‪ .‬שם גם על הפעילות של חיים מרגליות קלווריסקי וקראוזה לחוות‬                      ‫‪	93‬‬
‫ההכשרה בסג'רה וראשית פעילות יק"א בארץ‪ ,‬כבר ב־‪ .1896‬וראו גם במאמרו של מיורק‪,‬‬                      ‫‪9	 4‬‬
‫סג'רה‪ ,‬עמ' ‪ .384–376‬שם גם על הקשר של מקוה ישראל והאישים שחיו בו להקמת חוות‬                       ‫‪9	 5‬‬
‫סג'רה‪ .‬על סג'רה‪ ,‬המושבה‪ ,‬תולדותיה ואישיה‪ ,‬ועל בן־גוריון‪ ,‬שהתגורר בה‪ ,‬ראו במפורט‪,‬‬

                                                                                 ‫מיכאלי‪ ,‬סג'רה‪.‬‬
‫על היישובים שהוקמו בגליל התחתון המזרחי‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ ,80–76‬והמקורות‬
‫שם‪ .‬על פקידי יק"א ופיק"א‪ ,‬שהחליפה אותה ב־‪ ,1924‬ראו זלנטרייך‪ ,‬יק"א ופיק"א‪ ,‬גליל‬
‫תחתון‪ .‬פירוט היישובים החדשים שהוקמו באזור הכרמל והשרון‪ ,‬ראו אהרנסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,81–80‬והמקורות שם‪ .‬על כפר סבא‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .280–279‬שם על‬

                                              ‫קארלינסקי‪ ,‬חתנו של פינס‪ ,‬שהיה פעיל במקום‪.‬‬
‫על רכישת הקרקעות באזור המישורי בין עתלית לחדרה‪ ,‬על ייבוש הביצות‪ ,‬על קבלת זיכיונות‬
‫מהשלטון העות'מאני ומתן קרקעות ופיתויים לערבים שגרו בשטח‪ ,‬ראו אבנרי‪ ,‬התיישבות‬

                                                            ‫ונישול‪ ,‬עמ' ‪ ,91–89‬והמקורות שם‪.‬‬
‫גם הברון רוטשילד לא תמך בתחילה ברעיונותיו של הרצל‪ .‬עם תחילת פעילותו של הרצל‪,‬‬

  ‫אחד האנשים הראשונים שאליהם פנה היה הברון רוטשילד‪ ,‬אך זה ביטל את רעיונו וחשב‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259