Page 257 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק חמישי‬ ‫‪242‬‬

‫רכישת קרקעות מערבים בתקופת העלייה הראשונה‬

‫רכישת קרקעות מערבים הייתה אחת הבעיות שהלכו והחריפו בארץ עם גידול היישוב‬
‫היהודי בה‪ .‬היישוב הישן בירושלים‪ ,‬שהחל מקים שכונות חדשות מחוץ לחומות‪ ,‬לא‬
‫נתקל בבעיה זו‪ ,‬שכן השכונות נועדו ביסודן לצורכי מגורים בלבד‪ ,‬ורק עם הקמת‬
‫היישובים החקלאיים החלה הבעיה להתעורר‪ ,‬משום שהיישובים החקלאיים נזקקו‬
‫לשטחי קרקע גדולים לצורך קיום תושביהם‪ .‬האפיון המשותף של כל רכישות הקרקע‪,‬‬
‫עד ‪ ,1890‬היה היותן מצומצמות‪ ,‬כיוון שהיישובים היו קטנים והצרכים שלהם לא היו‬
‫גדולים ולא הייתה בהם תכנית־אב כללית‪ ,‬בוודאי לא כמו אצל החוזים את "שיבת‬
‫ישראל"‪ ,‬יהודים ולא־יהודים‪ ,‬שדיברו על רכישת שטחי קרקע גדולים וחזון יישובי נרחב‪.‬‬
‫המפנה הראשון חל כשהברון רוטשילד החל לפעול בארץ ורכש שטחי קרקע‪.‬‬
‫הדבר התחזק במיוחד לאחר גל העלייה המבוהלת ב־‪ ,1890‬כשגם טיומקין‪ ,‬יושב ראש‬
‫הוועד הפועל הציוני בארץ ביפו‪ ,‬הצטרף לחנקין ושניהם החלו בניסיונות לרכישות‬
‫קרקע כאלה‪ .‬פקידי הברון הצטרפו למהלך‪ ,‬גם כדי לסייע למושבות וגם לצורכי הקמת‬
‫יישובים נוספים בארץ‪ .‬אך גם אז עדיין לא הייתה זו מטרה לאומית כללית‪ ,‬אלא‬
‫כוונות פילנטרופיות לסייע ליהודים בפיתוח אזורים חקלאיים במטעים ובענפי משק‬
‫נוספים‪ .‬הנושא החל לאיים על הערבים וגרם לסכסוכים‪ ,‬שלעתים אף גלשו למריבות‬
‫קשות בין הצדדים‪ .‬פעילות פקידי הברון אמנם הגבירה את המתח בין הצדדים‪ ,‬אך‬

‫אפשר לומר שהסכסוכים היו ביסודם סכסוכים מקומיים‪96.‬‬
‫אפשר למנות כ־‪ 15‬מקומות יישוב חקלאיים יהודיים מרכזיים שהוקמו ברחבי‬
‫הארץ בשנים ‪ .1900–1882‬לצורך הקמתם נרכשו קרקעות מערבים‪ .‬אמנה את שמות‬
‫היישובים הללו‪ ,‬ולידם אציין בסוגריים את השנה שבה נרכשה הקרקע עבורם‪ 97.‬אתחיל‬
‫ביישובים שהוקמו בגל הראשון של העלייה הראשונה בשנות השמונים‪ ,‬ושניים אף‬

‫לפני כן‪ :‬מוצא (‪ ,)1860‬מקוה ישראל (‪98,)1866‬‬

‫שאיננו בר הגשמה ואף עלול להזיק‪ .‬הרצל כעס‪ ,‬ובמשך זמן רב אף התבטא קשות נגד‬ ‫ ‬
‫הברון‪ ,‬בטענה שעבודתו היא בבחינת "הסתננות בלבד" ואינה נכונה‪ .‬ברבות השנים השתפרו‬ ‫‪ 96‬‬
‫היחסים והם אף שיתפו פעולה‪ ,‬ראו הרצל‪ ,‬ספרי הימים‪ ,‬לפי המפתח בסוף כרך ו‪ :‬רוטשילד‪,‬‬ ‫‪9 7‬‬
‫‪9 8‬‬
‫אדמונד‪.‬‬
‫על יחסי יהודים–ערבים במושבות‪ ,‬ראו רואי‪ ,‬יחסי יהודים ערבים‪ ,‬עמ' ‪ ;268–245‬אסף‪ ,‬בין‬
‫ערבים ליהודים‪ ,‬עמ' ‪ .39–9‬אסף מפרט שם את ‪ 13‬האירועים שבהם נהרגו יהודים במושבות‬
‫בשנים ‪ 1908–1882‬לפי ספרי המושבות‪ .‬וראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך א‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬ספר‬

‫ראשון‪ :‬ראשונים‪ ,‬עמ' ‪.130–19‬‬
‫יישובים שפרטי רכישות הקרקע שלהם אינם מוזכרים לידם ראו לעיל‪ .‬הסדר הכרונולוגי‬
‫והתאריכים של היישובים המוזכרים וכן של רכישות הקרקע הנזכרות הן לפי אבנרי‪ ,‬התיישבות‬

‫ונישול; קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬שלושת הכרכים; אהרנסון‪ ,‬שלבים‪.‬‬
‫ספק אם יש מקום לכלול את מוצא ומקוה ישראל לרשימה של היישובים כאן‪ ,‬שכן רכישות‬
‫הקרקע שבהן נעשו עוד לפני העלייה הראשונה ומטרת הקמתם הייתה שונה מזו של יישובי‬

‫העלייה הראשונה‪ .‬פרטי רכישת הקרקע שלהם ראו אבנרי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.68‬‬